אניס לקיץ

 
עודכן 14:11 09/01/2007
מערכת RED

לא מפחיד אתכם האניס? הכירו את המרענן הרשמי של אגן הים התיכון

 
 
 
 
 
משקאות האניס, משקאות מרווים ומצננים לקיץ החם, הינם משקאות השייכים לאגן הים התיכון וכמעט לכל מדינה באזורנו יש משקה מייצג וטיפוסי לה. נוהגים לשתות אותם בסמוך לארוחה, לפניה או בצמוד אליה בשל התכונות המעכלות המיוחסות לצמח האניס. משקאות אלה מזוקקים מצמח האניס או מכילים אניס בכמות דומיננטית המשפיעה מאד על הטעם.

המשקה הקרוב אלינו ביותר הוא הערק. את הערק, בערבית יין שרף, אפשר לזקק מדגנים, מאורז, מתמרים ועוד ומושרה בו צמח האניס ועוד עשבים, שורשים וצמחים המוסיפים לו טעמים. מקורו של הערק בלבנון ובסוריה והמותג הנחשב ביותר הוא הערק זחלאווי. מכיוון שקשרינו העסקיים עם לבנון צולעים משום מה, נמצא אצלנו ערק מתוצרת ישראל או ירדן. המשקה עממי ודי גס ומחירו זול להפליא. אם קשה למישהו טעם הלקריץ החזק, אפשר לערבב אותו עם לימונדה, לקרוא לו "למונערק" וליהנות ממנו על המרפסת בקיץ או על חוף הים לעת השקיעה

המשקה הלאומי של יוון הוא האוזו המזוקק מדגנים ומתוסף באניס. הוא רך במעט מהערק ומתקתק יותר. הרבה צלחות נשברות מידי לילה בטברנות היווניות תוך כדי ריקוד הסירטאקי ושתיית האוזו. האוזו מוגש לנו עם קרח ומים כדי למהול אותו ומיד כשבא במגע עם המים הוא משנה את צבעו משקוף לצבע חלבי. כדי להתרגל לטעם האוזו, למי שקשה, אפשר ליהנות ממנו כקוקטייל קיצי נפלא המכיל בתוכו מנת אוזו, מיץ אשכוליות ונענע. אהבת קיץ

אחד האפריטיפים הפופולריים ביותר בצרפת הינו הפסטיס. משקאות הפסטיס מזוקקים מדגנים ומתובלים באניס ובתבלינים נוספים ומשנים את צבעם לצהבהב במגע עם מים

בתקופת המהפכה הצרפתית ברח רופא צרפתי מפריז לכפר קטן במערב שוייץ. באזור זה מצא הדוקטור משקה מסויים שהפיקו המקומיים המבוסס על צמח הלענה. הצמח היה ידוע כבעל יכולות רפואיות כבר בעולם העתיק ומוזכר בתנ"ך ואצל החכמים המצריים. למשקה קראו אבסינת שמקורו ביוונית עתיקה אפסינתיון ובתרגומו, הבלתי ניתן לשתיה. הרופא שלנו, שהכיר בתכונותיו הרפואיות של המשקה, שיכלל אותו וייצר ממנו כמויות רבות שנמכרו לחוליו. בשנת 1797 מכר הרופא את נוסחת הייצור של האבסינת לתעשיין אנרי לואי פרנו שהפך אותו למשקה פופולרי ביותר בכל רחבי צרפת. צבעו של המשקה ירוק ומושרים בו צמח האניס, צמח הלענה ועוד צמחים שונים. המשקה כונה "הפיה הירוקה" בצרפת וגרם לבעיות רבות במאה ה- 19 ולאחריה. הלענה במינון גבוה רעילה ואף קטלנית והמשקה גרם לאנשים רבים למחלות שונות, כמו עיוורון ואף למוות. כמו כן, צמח הלענה מכיל חומר הפועל על המוח כמו סמי הזיה ואנשים רבים איבדו את דעתם הצלולה לאחר שתיית המשקה. בתי המשוגעים בצרפת בתקופה זו היו מלאים במכורים לאבסינת. האבסינת היה פופולרי כל כך בפריס של אותם הזמנים, עד כדי כך שהשעה חמש שבה היו נאספים בברים המונים לשתיית משקה אחר הצהריים שלהם כונתה "השעה הירוקה". סופרים ומשוררים רבים כתבו על המשקה הירוק והשפעותיו, האבסינת היה הסם של התקופה באזור זה. מספרים שואן גוך, הצייר הידוע, כרת את אוזנו לאחר שיצא מדעתו עקב שתיה מרובה של אבסינת. ב- 1915 עבר חוק חדש בבית הנבחרים הצרפתי, חוק האוסר על ייצור, שיווק ומכירה של האבסינת. משפחת פרנו, רקחה במקום האבסינת משקה דומה, שהכיל כמויות לענה קטנות יותר ותבלינים שונים וקראה שמו "פרנו".

המשקה הפך להיות פופולארי ויש המייחסים לו תכונות המשפיעות בעיקר על היצר המיני. לקראת סוף המאה ה- 20 חזר האבסינת להיות מיוצר, אך עתה הוא משווק בגרסאות עדינות יותר במעט ארצות, עדיין לא בצרפת. גימיקים מסויימים נוספו למשקה כדי להזכיר את ימי גדולתו, אחוז האלכוהול גבוה במיוחד והדרך לשתות אותו שונה ומעניינת. מעל כוסית המשקה מחזיקים בכפית מלאה סוכר, מדליקים אותה, עם מעט אלכוהול בתוכה, עד שהסוכר מתחיל להתמוסס (מה שמזכיר שימוש בסם מסויים) ואז בוחשים את הסוכר במשקה בתוספת מעט מים ושותים

באיטליה נמצא משקה אניס נוסף, ליקר סמבוקה, העשוי מזיקוק דגנים, בתוספת פרחי שיח הסמבוק, אניס וסוכר.

מגישת הסדרה היא מירה איתן, מדריכה ב"זמן אמיתי" וכתבת אלכוהול במגזין "יין וגורמה" וב"מעריב".
 
 
רשימת קניות
רשימת קניות
המרת מידות
המרת מידות
טבלת קלוריות
טבלת קלוריות
הדפס מתכון
הדפס מתכון
שלח לחבר
שלח לחבר
xxx
 
פעולות אחרונות
 
 
 
תגובות
הוסף תגובה 0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.