מעדן וקרם בו

 
עודכן 15:09 10/01/2007
איילה פנייבסקי

וניל, מוקה, בננה, פטל, ריבת חלב, מהביסקוויט, מהציפוי או מהקצפת, בקופסה או בהכנה ביתית: הקרמבו הוא כוכב החורף האמיתי

 
 
 
 
 
קרמבו וניל. הטעם המנצח (תמונה: מתוך אתר פלדמן)
קרמבו וניל. הטעם המנצח (תמונה: מתוך אתר פלדמן)
שני דברים עיקריים מתרחשים כאן לקראת החורף, גם כשהגשם מחליט לחתוך לרוסיה ומשאיר אותנו עם צלליתו המיואשת של דני רופ: הדיכאון והקרמבו. לכאורה, שני קצוות של הקיום – היגון והשאול מול השוקולד והסרוטונין. אך יש הטוענים שהם הולכים יופי גם ביחד, ושדיכאון מתדלק היטב את הקרייבינג למעדן קצף ועוגייה. ועדיין, אם הבחירה בידכם, עזבו את הדכדוך, והתעמקו בצד המוקצף של החיים. אתם הרי לא באמת צריכים מצב רוח רע בשביל לחשוק בו, ובמילים אחרות - יחי הקרמבו.

למעשה, הקרמבו הוא קצת כמו כל אחד מאתנו – רך מבפנים, משחק אותה קשוח מבחוץ. לא ברור אם זה מה שהפך אותו למאנצ'יס מבוקש, אבל זה ממש לא משנה. העובדה היא שמדובר ככל הנראה בגיבור התרבות היחיד שישכנע אתכם להכניס לפה צימקאו (כן, הציפוי החום הזה. נכון תמיד הרגשתם שזה לא ממש שוקולד?).

איך קרמבו נולד?

כמו תינוק. רק בלי הסקס, ההיריון, הלידה, וכל העניין של לגדל אותו. אם לחזור 200 שנה אחורה, הרי שהקרמבו הראשון נחשף לאוויר העולם בדנמרק, כעוד ממתק עממי. משם גלש די מהר לארצות אירופיות שונות, עד שבשנות ה-40 הגיע ארצה. באותן שנים שימש הקרמבו גם כפעיל חברתי, שחשף את הגזענות של אוכליו אפילו בלי להתכוון. בכל מדינה נקרא המלך השחור בתרגום המקומי ל"ניגר", וגם בארץ ענו הקרמבואים הביתיים לשם "כושי". שזה פחות או יותר כמו לקרוא לליין חדש של שוקובו בשם המרענן "פרענק", או למטאטא מוצלח – "פיליפיני". פעם, מסתבר, זה עבד.

בשנות ה-60 פסקה האפלייה הגזעית, לפחות בתחום הממתקים בשקל. חברת "ויטמן" לקחה את הקרמבו ברצינות, העניקה לו את שמו הפוליטיקלי-קורקטי, והתחילה לשווק. 13 שנים מאוחר יותר קנתה "שטראוס" את החברה על קרמבואיה, ומאז היא מובילה את שוק הקרמבו המשגשג בארץ. משגשג, אגב, פירושו 50 מיליון קרמבו בשנה.

במקביל, פצחו גלידות "פלדמן" בייצור ה"מנבו", שהוא בדיוק כמו קרמבו רק שלא קוראים לו קרמבו. המנבו, אגב, יוריד לכם 13 קלוריות מהמצפון: בעוד שבקרמבו רגיל 115 קלוריות, המנבו יעשיר את כרסכם ב-102 קלוריות בלבד. נכון, זה לא מבטיח שתיכנסו לסקיני-ג'ינס, אבל זאת בהחלט התחלה. חוץ מ"שטראוס" ו"פלדמן", תמצאו את הקרמבו אצל גלידות "ריאו", "קולורדו" ו"ג'אנה י. ד. ייבוא ושיווק".
 

הקרמבו שלי ואני

קרמבו מוקה. האנדרדוג הנצחי (תמונה: מתוך אתר פלדמן)
קרמבו מוקה. האנדרדוג הנצחי (תמונה: מתוך אתר פלדמן)
הוויכוח הוותיק והאינסופי בנושא "הקצפת במילקי – לערבב או לא לערבב", הוא באמת כלום לעומת הקונפליקט העונתי הסוער לגבי אכילת הקרמבו. כמו כל דבר בצבא, גם לקרמבו שלושה חלקים (וד"ש לאח החורג מ"מבצע סבתא"): עוגייה, קצף וציפוי. השילוב הייחודי בין שלושת המרכיבים, הטעימים איש-איש לגופו (חוץ מהציפוי, בעצם), מזמן לאוכל הקרמבו הרבה יותר מדרך אחת לזלול את הקלוריות שלפניו. המקובלות, שכולכם יכולים וודאי לדקלם, הן: א', קודם העוגייה, ב', העוגייה בסוף, ו-ג', הכול ביחד.

אם להסתמך על סקר שערכה חברת "שטראוס" (כן, מישהו אשכרה התכוון להטריד אתכם בטלפון עם העניין הזה), הרי שכמעט 70 אחוז מהאוכלוסייה אוכלים את הקרמבו שלהם מלמעלה למטה. קונבנציונלי? לא נכחיש זאת. אלא שבשנים האחרונות נצפו ברחובות (ובעיקר ברחובות העיר רחובות) גם שיטות אלטרנטיביות מאולתרות לפירוק הקרמבו, כמו מעדן ה"קרמבו בפיתה" (הערת אגב: לא כל מה שנצפה ברחובות אתם חייבים לנסות בבית). וקבלו עוד שתי שיטות תרמיות לקינוח: א', חימום קל (אבל ממש קל) במיקרו, ו-ב', הקפאת הקרמבו עד שנה, והפשרתו כשאתם רוצים לאכול. מביני עניין טוענים שהקרמבו שלכם יחזיק שנה בפריזר, מה שאומר – קרמבו קיצי להמונים.

עבור זולל הקרמבו שומר המסורת, אגב, מורכבותו של הקרמבו מעלה תהיות קיומיות קשות אפילו יותר משאלת ה"עוגיה קודם, כן או לא". מתברר, ואנחנו ממש לא ממציאים את זה, שבשביל לדעת איזו ברכת מזון לברך על הקרמבו, עליך לברר איזה מחלקיו הוא החביב עליך ביותר. מה ששמעתם. איך זה קרה? ובכן, ברכת המזון על עוגייה היא ברכת "בורא מיני מזונות", בעוד שברכת המזון על הקציפה והציפוי הם "שהכול נהיה בדברו". כאשר מתנגשות להן שתי ברכות באותו מאכל, על היהודי המסור לברך על פריט המזון העיקרי מביניהם, ועכשיו לך תדע מה תפל בקרמבו. וחשבתם שלשמור שבת זה מסובך.
 

המוקה – בעד ונגד

קרמבו פטל. נפלתם על הראש? (תמונה: מתוך אתר פלדמן)
קרמבו פטל. נפלתם על הראש? (תמונה: מתוך אתר פלדמן)
ב-1967 חדר לעולם הקרמבו השחור-לבן קרמבו המוקה, שקנה לו עדת מעריצים קטנה אך אדוקה. מאז ועד היום, לא הצליח אף אחד מחידושי הקרמבו להתעלות על שני הגדולים – הווניל (להלן – "האב המייסד"), והמוקה (להלן – "האנדרדוג הנצחי"). וזה לא שלא ניסו. את מדפי הסופרים ברחבי הארץ שטפו במהלך ההיסטוריה גלידת קרמבו ("לה קרמריה לק בו"), מרשמלו-קרמבו ("מלו-מרש"), ואפילו קרמבו פטל ובננה (שלפחות לטענת היצרנים, נמכרים בסדר גמור. אבל ראבאק, נתקלתם במישהו שטעם את זה?).

מה גורם לפנאטיות הקרמבואית? מדוע אנו מסרבים לשדרג אותו, משל היה אתר לשימור? "הקרמבו מעורר אמוציות, הוא מחזיר את המבוגרים לילדות", מנסה שי שלו, מנהל הפיתוח והשיווק של חברת "פלדמן", לפענח את סוד כוחה של התפיחה האוורירית. "בדיוק חזרנו מתערוכה בניו יורק לשוק הכשר. כל מי שבא לביתן הקרמבו, התחיל לספר סיפורים מהילדות. אפילו אלי ישי לא עזב את המקום לפני שבא לספר לנו שכילד, אכל חמישה קרמבואים בבוקר וחמישה בערב". ולו עוד היה את הסיפור הזה עם הברכות.

למרות הדבקות בנוסטלגיה, היצרנים לא מתכוונים לשקוט על הצימקאו. השנה תמצאו בחנויות הקרובות לבתיכם קרמבו ריבת חלב חדשני, שפרץ לשוק לאחר שקרמבו הקרמברולה נפסל מטעמי אנינות יתר. ב"פלדמן" עובדים כעת גם על גרסה מוקטנת של הקרמבו האב, משהו שנראה כמו עוגייה מורחבת. המיני-קרמבו, מסביר שלו, מיועד לאנשים מבוגרים, כדי "שלא יתביישו לאכול. עם הקרמבו הרגיל הם מרגישים ילדותיים ומתלכלכים מדי".

שלו, אגב, פיתח שיטה משלו לאכול את הקרמבו. בלי הציפוי. נכון, כמי שנמצא במפעל ויכול לפלח קרמבו לפני שהפך לחום, זה די פשוט. אבל גם אם תקישו על קרמבו בן יומיים או שלושה, הוא טוען, תוכלו להפריד את הכיפה החומה מהקצף הטעים, ולהיפטר אחת ומתמיד מנקודת התורפה של הקרמבו. בהצלחה, ואל תשכחו להקפיא כמה לימים החמים.
 

מתכון לקרמבו מענג בבית/ ערן שוורצברד, מהספר "שוקולד"

לבסיס:
50 גרם שוקולד מריר קצוץ
80 גרם חמאה
160 גרם נוגט (להשיג בחנויות המתמחות בקונדיטוריה)
100 גרם פצפוצי אורז

לקרם:
5 חלבונים (200 גרם)
1.5 כוסות (300 גרם) סוכר
1 כף מים
1/2 כפית (2 גרם) ג'לטין
1/2 כפית תמצית וניל
100 גרם מזרה שוקולד או שוקולד מגורר

לציפוי:
100 גרם חמאת קקאו (להשיג בחנויות המתמחות בקונדיטוריה)
400 גרם שוקולד מריר קצוץ
מזרה שוקולד (לא חובה)

מכינים את הבסיס:
1. ממיסים שוקולד וחמאה במיקרוגל.
2. מוסיפים נוגט ומערבבים היטב. מוסיפים פצפוצי אורז ומערבבים, עד שהם מצופים מכל הכיוונים.
3. מורחים את התערובת בשכבה אחידה בעובי חצי ס"מ על תבנית מרופדת בנייר אפייה. מעבירים למקרר עד שהבסיס מתקשה.
4. קורצים עיגולים בקוטר 6 ס"מ בעזרת קורצן ומקלפים מנייר האפייה. שומרים את העיגולים בשכבה אחת בכלי אטום במקרר עד השימוש.

מכינים את הקרם:
1. מחממים חלבונים וסוכר בסיר כפול (מעל אדים) תוך בחישה מתמדת, עד שהתערובת חמה למגע והסוכר נמס (65 מעלות).
2. מעבירים את תערובת החלבונים לקערת הקצפה ומקציפים לקצף יציב ומבריק.
3. מוזגים מים לקערית. מפזרים את אבקת הג'לטין על פני המים וממתינים שתי דקות. מחממים את הג'לטין המומס במיקרוגל במשך 10-15 שניות, עד לקבלת נוזל שקוף וחלק. יוצקים בבת אחת לקצף החלבונים עם תמצית הווניל, וממשיכים להקציף עד שהתערובת נעימה למגע שפתיים.
4. מקפלים לקצף מזרה שוקולד.
5. מעבירים את הקצף לשקית זילוף עם פייה חלקה, ומזלפים מגדלים על בסיסי הקרמבו. מעבירים למקפיא לכמה דקות.

מכינים את הציפוי:
1. ממיסים חמאת קקאו במיקרוגל למרקם נוזלי וחלק. יוצקים על השוקולד הקצוץ ומערבבים עד להמסה.
2. טובלים את הקרמבו (הפוך, גבעות כלפי מטה) בציפוי, מניחים על רשת ואם רוצים, מפזרים מעט מזרה שוקולד על החלק העליון של הקרמבו. מעבירים למקרר עד התייצבות. שומרים בשכבה אחת בכלי אטום במקרר. בתאבון.
 
 
רשימת קניות
רשימת קניות
המרת מידות
המרת מידות
טבלת קלוריות
טבלת קלוריות
הדפס מתכון
הדפס מתכון
שלח לחבר
שלח לחבר
xxx
 
פעולות אחרונות