כאן גרים בכיף טליסקר וסמירנוף

 
עודכן 13:52 09/01/2007
טל קיסר

יין אדום או טקילה או שניהם? כשמרכיבים בר ביתי כדאי לחשוב על כל משפחות האלכוהול החשובות, שחובה שיגורו לכם ליד השייקר

 
 
 
 
 
בר בבית. לא מוכרח להיות גדול (תמונה: SXC)
בר בבית. לא מוכרח להיות גדול (תמונה: SXC)
בשלבים שונים בחיים, מוצא עצמו אדם עומד בפני אחת ההחלטות הרות הגורל, הקשות והסבוכות של חייו – כיצד לתכנן את הבר הביתי. אנשים הנדבקים בחיידק חדוות האלכוהול, במוקדם או במאוחר ישאפו לגוון את חייהם בשתייה איכותית בביתם שלהם, מעבר להתקרחנות באירועים ומסיבות או היציאה הקבועה לבר השכונתי. מעבר לכך, בר בבית הוא פריט המוסיף נופך מיוחד לכל חדר בו הוא נמצא, ואין ספק שאירוח המלווה במזיגת משקה לבחירתו של האורח או האורחת הופכת אותו למוצלח שבעתיים.

איך מתחילים?

עוד לפני שרצים לדיוטי פרי לקנות כל בקבוק אפשרי, צריך לקחת בחשבון שברגע שהבר הוא ביתי, הוא הופך לחלק בלתי נפרד מהחדר בו הוא נמצא. לכן, בין אם הבר הביתי שלכם מיועד לסלון הענק והמפואר בווילת עשרה חדרים, ובין אם הוא ימלא חצי מדירת החדר הקטנה שלכם – תצטרכו להשקיע מחשבה בכל הקשור למיקום, לגודל, לצבע, לעיצוב, לתאורה ועוד. מבחינה זו, ודאי תשמחו לשמוע שהשוק מספק לכם את כל האפשרויות השונות והציוד הנדרש לשם מטרה נעלה זו – מרכישת בר מוכן באיקאה ועד בר על פי הזמנה אצל נגר; ממדפים מעץ אלון עתיק ועד מדפי מתכת מודרניים; ממראות מודבקות בצורות שונות ועד דלתות זכוכית מעוצבות; ממתלים לכוסות ועד כוורות ליינות.

השלב הבא הוא איבזור הבר. בדומה לרמת העיצוב התלויה במשתנים רבים וביניהם תקציב, גם בשאלת כמות האקססוריז למיניהם הנדרשת לבר הביתי שלכם תכריע בעיקר שאלת המזומנים. אולם, גם כאן אין להזניח את הפרופורציות בהשוואה לגודל הבר (אם תאבזרו מדף של חצי מטר בשני שייקרים, בלנדר, שמפניירה ועשר כוסות מכל סוג, כנראה שאת הבקבוקים עצמם תאלצו לשים במקום אחר). הפעם, רק משפחות האלכוהול המומלצות להתחלת כל בר ביתי, ובפעם הבאה הכיף: אקססוריז.
 

אז מה שותים?

לכל אחד יש את המשקאות המועדפים שלו, על בסיס הניסיון האישי שלו. לכן, הטיפים של "מה לקנות" יכולים להסתכם רק בהיכרות עם המשפחות השונות, המותגים הנבחרים מכל משפחה וסדר הגודל של המחירים. כדי לאפשר היצע רחב שיתאים למגוון הגדול ביותר של אנשים, רצוי שהבר יהיה מצויד בלפחות נציג או שניים מכל משפחה, תלוי בתקציב ובהעדפות.

את הרכישות עצמן כדאי ומומלץ לבצע בדיוטי-פרי, ואם לא שם אזי בחנויות סיטונאיות לאחר סקר שווקים קצר. שימו לב לא להתפתות ולקנות מותגים ידועים במחירים נמוכים במקומות שאינם מורשים. להגיד שהאבסולוט שתקנו שם לא יהיה מזויף, נכון בערך כמו לומר שאף פעם לא יעבדו עליכם במוסך.
 

משפחת הוויסקי

וויסקי אמריקאי. ג'ק דניאלס, למשל (תמונה: SXC)
וויסקי אמריקאי. ג'ק דניאלס, למשל (תמונה: SXC)
ניסיון להמליץ במסגרת כתבה זו לחובבי הוויסקי הרציניים, אילו בקבוקים כדאי לרכוש, יהיה כמעט בגדר עלבון. הם הרי רק מחכים לרגע בו ימזגו לאורח מהטליסקר 20 שזה עתה מצא את מקומו על המדף. אולם לאלו (המוזרים) שביניכם, שוויסקי אינו בדיוק כוס התה שלהם, להלן מספר מותגים ידועים על קצה המזלג, שאמורים להתאים לאורחים שאוהבים. בחרו אחד-שניים ממשפחת הוויסקי, ותמיד תהיו מסודרים עם קוביית קרח.

וויסקי סקוטי (בלנדד): מחירי המותגים הזולים יותר נעים סביב 20-30 דולר בדיוטי פרי, (תלוי מבצעים), ובסביבות 160-200 שקל בחנויות משקאות. המותגים השכיחים: בלנטיינ'ס, J&B, ג'וני ווקר אדום, גראנט'ס (רגיל/אייל/שרי). מחירי הבלנדד היקרים והאיכותיים יותר כשיבאס ריגאל וג'וני ווקר שחור, נעים בסביבות ה-35-45 דולר או 250-350 שקל.

וויסקי אירי:בקבוק של ג'יימסון או בושמילס הפופולאריים בהחלט עשוי לספק את אורחיך ברמה הבסיסית. מותג ידוע פחות אך לא פחות מוצלח הוא הטולאמור דיו. המחירים דומים לבלנדד הסקוטי, כ-20-30 דולר. למי שמעוניין להשקיע קצת יותר ולקבל תמורה יותר מהולמת, מומלץ בחום הבלאק-בוש.

וויסקי אמריקאי: המותגים הידועים והזולים יותר הם ג'ים בים לבן, פור רוזס. היקרים יותר: ג'ק דניאלס (כמובן), ג'נטלמן ג'ק (מעולה) והוויילד טרקי.

וויסקי קנדי: מותגים ידועים שכדאי לפתוח איתם הם קראון רויאל (איכותי יחסית), קנדיאן קלאב, סיגרם וי או, וסיגרם 7.

וויסקי סקוטי (מאלט): אם אתם לא אוהבים וויסקי ותחליטו בכל זאת לפנק את אורחיכם בלגימה מהיצירות האלוהיות של משפחה זו, קודם כל – סחתיין. שנית, קבלו מספר מותגים ידועים ומומלצים: גלן מורנג'י 10, בלוויני 12, מקאלן 12 (עדינים יותר), גלן פידיך 12, היילנד פארק, לאפרויג, טליסקר (מורכבים ו"קשים" יותר). המחירים נעים סביב ה40-50 דולר, כאשר יודגש שמדובר ברשימה אקראית של סינגל-מאלטים מהנפוצים והזולים יותר יחסית. עם זאת, כולם יעלו חיוך על פני חובב הוויסקי הממוצע ולו רק למשמע שמם.
 

משפחת המשקאות הלבנים

וודקה. לשתות כשהיא קפואה (תמונה: SXC)
וודקה. לשתות כשהיא קפואה (תמונה: SXC)
וודקה: לפני הכל חשוב לומר שוודקה נהוג לשתות כשהיא קפואה. לכן, בהקשר זה, הפריזר צריך להיות חלק אינטגרלי מהבר, גם אם לא פיזית. מבין המשקאות הלבנים, אל תוותרו על וודקה גם אם אתם לא מסוגלים אפילו להריח אותה. וודקה היא מרכיב עיקרי בקוקטיילים רבים, ואורחים רבים יהיו מרוצים מערב שלם בו תעניקו להם וודקה אבסולוט עם אשכוליות.

מותגים ידועים ניתן לקנות במחירים של 40-70 שקל בחנויות, ובסביבות 10-12 דולר בדיוטי פרי: סמירנוף, אבסולוט (רגיל ובטעמים), פינלנדיה, סטוליצ'ניה (לבנה או וניל), סקיי, דנסקה. יותר איכותיים ויקרים: סטולי' קריסטל, קטל וון, סמירנוף שחור. בשורה הראשונה: גריי-גוס, אבסולוט לבל.

טקילה: הדורנגו היא טקילה זולה יחסית, רק אם עדיין לא התגברתם על הקפצות של טקילה וספרייט במועדון "הקרנף העזוב". מותגים ידועים וטובים: קווארבו גולד, סאוזה, מריאצ'י. טקילה איכותית ביותר: דון חוליו.

ג'ין: אם כבר ג'ין, ארגנו בקבוק של מי טוניק במקרר, ולימון שייפרס בעת הצורך. מותגים ידועים: גורדון, ביפיטר (סביר). פלימות', טנקרי (טוב). בומביי (מצויין). Q (מעולה ומומלץ מאוד למי שבקטע).

רום: עולם הרום נהדר למי שמבין ואוהב. מי שלא יכול להסתפק ברום זול יחסית כמו לקרני או בקרדי לבן, ולהחזיק קולה במקרר (לכל מי שחי את השמש של מרכז אמריקה, ויודע להגיד "קובה ליברה"). מותגים ידועים: בקרדי (הנמכר ביותר בעולם), קפטן מורגן, נגריטה, הוואנה קלאב 3, הוואנה קלאב 7 (מדהים). אחרון חביב, ורק אם לא הלכתם למספיק חתונות בזמן האחרון: בקבוק של קשאסה יאפשר לכם להכין קייפיריניה כאוות נפשכם, מה שיכול להיות נחמד באירוח המוני.
 
 

משפחת האניסים

שוט של משהו. לא משנה מה (תמונה: SXC)
שוט של משהו. לא משנה מה (תמונה: SXC)
זול ומעולה למי שאוהב. למי שלא אוהב – מדובר בטעם נרכש, אז תתחילו לאהוב. בין מוצרי האניס תמצאו את העראק: אלוף העראק, עלית העראק, חדאד. מחירים: 15-35 שקל. זחלאווי (מעולה) – יקר יותר משמעותית.

כמו כן תוכלו לבחור באוזו: אוזו 12, אוזו 7, מטקסה. בין השאר בשוק מספר משקאות אניס צרפתיים מצוינים הדומים בטעמם: פסטיס, פרנו, ריקארד. מחירים: 15-20 שקל בדיוטי פרי. ולחובבי האיטלקי, נסו את הסמבוקה: מולינרי ולוקסארדו.

משפחת האפרטיפים

קבוצת המשקאות אשר כשמם כן הם, מיועדים לפתוח את התיאבון ואת הארוחה. מדובר בדרך כלל במשקאות על בסיס יין, שחוזקו ותובלו בצמחי תבלין מרירים. רובם בעלי ריכוז אלכוהול נמוך יחסית (כ-20 אחוז). נהוג לשתות נקי או עם תוספת של מים/מיץ כלשהו, בהתאם למשקה הספציפי.

קמפרי: הביטר-אפרטיף הנמכר ביותר בעולם, ובהחלט בצדק. מחירו 15-20 דולר בדיוטי פרי.
ורמוט – המותגים הידועים מרטיני וצ'ינזאנו מציעים בעיקר את הביאנקו והרוסו הפופולאריים. מחירם סביר בהחלט – 15-20 דולר. גם הדובונה הוא אפרטיף מצוין, וטעמו מזכיר משהו בין ורמוט אדום ליין אדום.

דז'סטיף

מטרתם של המשקאות במשפחה זו, אשר להבדיל מהאפרטיף מגיעים בסיום הארוחה, הינה להקהות את טעמי הארוחה, להקל על העיכול ועל הדרך לשמח את הסועד באמצעות אחוזי אלכוהול גבוהים יחסית (30-40 אחוז).
מותגים ידועים: ייגרמייסטר, פרנה בראנקה, שארטרז, בחרובקה, אוורנה. נהוג לשתות קפוא. המחירים: 25-35 דולר בדיוטי פרי.
 

ברנדי/קוניאק

למי שמכיר ואוהב, כנראה שכל מילה בנוגע למשפחה זו מיותרת. למי שלא מכיר, אל תרגישו מחויבות לרכוש לבר הביתי שלכם הנסי XO ב-100 דולר לבקבוק, אבל כדי שיהיה לכם קצת סדר בראש, למקרה שתחליטו ביום מן הימים לפסוע לאטכם לתוך עולם זה שכולו טוב, הרי לכם הדברים הבאים על קצה הסניפטר:

ברנדי היא משפחת משקאות איכותיים יחסית, אשר הכלל הבסיסי והיחידי לגביהם הינו ייצורם מענבים (ונכון שקלבדוס הוא תזקיק תפוחים המיוצר באופן דומה לברנדי). סוגי הענבים, מיקום הייצור, כמות הזיקוקים ומשך היישון משתנים בהתאם למותגים השונים. קוניאק הוא סוג של ברנדי (ולא להיפך!), המיוצר מענבים הגדלים בחבל קוניאק שבצרפת בלבד, על פי חוקים מסוימים ותחת פיקוח קפדני. מותגים ידועים: רמי מרטן, הנסי, קורווזיה, אוטרד, ביסקוויט.
 

ליקרים

משפחת משקאות גדולה וענפה. הליקר קיבל את שמו מהמילה הלטינית "Liquifacere" שפירושה "התמוסס". הכוונה היא לכך שהסוכר ו/או המרכיבים השונים התמוססו באלכוהול בתהליך הייצור. הליקרים מתקבלים לרוב מהשרייה של "נותני טעם" למיניהם באלכוהול ובסוכר, וסינונם בתום התהליך. כך מתקבל מבחר עצום של ליקרים על בסיס משקאות אלכוהוליים שונים, פירות, שמנת, קפה ועוד. ניתן לשתות נקי או במסגרת קוקטיילים.

על בסיס וויסקי:מותגים ידועים: דרמבוי, דרמבוי קרים. 25-30 דולר.
על בסיס שמנת: עם אלה תמיד תקלעו לטעמם או טעמן של חלק מהאורחים. אייריש קרים (מותג הדגל ביילי'ס), שרידנ'ס, אמרולה (פירות יער מיוחדים ושמנת).
על בסיס תפוזים: גראנד מרינייה, קוואנטרו (שניהם איכותיים יחסית). טריפלסק (סביר).
על בסיס קפה: קלואה (איכותי ביותר), דוראנגו, טיה מאריה.
על בסיס קוקוס: מאליבו, בטידה, פינה קולדה.
על בסיס שקדים או אגוזים: אמרטו (שקדים, טעם מרציפן חזק), גליאנו, פרנג'ליקו (אגוזי לוז).
על בסיס פירות: מידורי (מלון), יקר מאוד (כ-30 דולר) הרינג (דובדבנים). פידג'לינג הוא ליקר תאנים פופולרי ומוצלח על בסיס וודקה
 

שנאפס

יין. למצוא מקום מתאים ולהגיש (תמונה: ASAP)
יין. למצוא מקום מתאים ולהגיש (תמונה: ASAP)
בהבדל קל מליקרים, שנאפס מתקבל מהתססת פירות וזיקוקם. למרבית השנאפסים, המבוקבקים ברמת אלכוהול נמוכה יחסית (20 אחוז) מוסיפים חומר שנקרא אנטי-פריז, על מנת שיהיה ניתן לשמור את המשקה במקפיא. נהוג לשתות קפוא בשוט או צ'ייסר. שנאפס בגרמנית, אגב, פירושו "לחטוף" – בשלוק אחד.
מותגים ידועים: באאד-אפפל (תפוחים, 41 אחוז אלכוהול), ארצ'רס (אפרסק), אפטר שוק (קינמון), ארטיק (פירות שונים), לימונצ'לו (לימון).

יין

לחובבי היין מומלץ בראש ובראשונה לדאוג למקום מתאים עבור בקבוקיהם. המצב האופטימלי (מלבד מרתף יינות): כוורת יינות שתוצב באזור הבר, ובה יישמרו הבקבוקים במצב של שכיבה בטמפרטורת החדר. העניין מוסיף גם מבחינה ויזואלית. כוורות קיימות בשלל צורות וגדלים. גם למי שפחות אוהב יין, שניים שלושה בקבוקי יין הם דבר חיוני במסגרת בר ביתי. מומלץ להחזיק בדרך קבע שני בקבוקי יין אדום (רצוי מרלו וקברנה על מנת לקלוע לטעמי רוב האנשים), ובקבוק או שניים של יין לבן (יבש או חצי יבש), אותם יש לשמור במקרר לפני ההגשה.
 

משקאות קלים

עם קצת צבע, כל משקה יהיה מדליק יותר (תמונה: SXC)
עם קצת צבע, כל משקה יהיה מדליק יותר (תמונה: SXC)
על מנת להרחיב את ההיצע של הבר הביתי שלכם באופן משמעותי, ראוי להשקיע מחשבה (ועוד מספר שקלים) במבחר המשקאות הקלים שתשמרו בדרך קבע במקרר. מיצי פירות הדר (תפוזים, אשכוליות, לימונדה) משתלבים מצוין עם משקאות האניס למיניהם, עם וודקה ועם קוקטיילים רבים. גם מיצים אחרים כגון תפוחים ואוכמניות מתאימים למשפחות אלכוהוליות רבות. מלבד המשקאות המוגזים הקונבנציונליים, רצוי לרכוש בקבוק של מי טוניק. תוספות אפשריות אחרות: סודה, ג'ינג'ר-אייל, ביטר-למון.

תוספות אחרות, שאמנם לא מוגדרות כשתייה קלה, אך אינן אלכוהוליות ועשויות להוסיף טעם וצבע: גרנדין (סירופ רימונים - צובע באדום ומתקתק), מיץ ליים, ומונין (סוג של סירופ המהווה לרוב תוספת לקוקטיילים) בטעמים שונים.

סאוור: וויסקי סאוור, וודקה סאוור, אמרטו סאוור, פיג'לינג סאוור, ברמן-סאוור וסביח-סאוור. אכן, דומה שכל עולם האלכוהול בשנתיים האחרונות הבין שייעודו הוא להתערבב עם קרח ולימון. בין אם אתם בעד ובין אם אתם שונאים את הרעיון, הטרנד של השנים האחרונות, יכול להיות גם אצלכם בבר הביתי. הסאוור מורכב למעשה ממיץ לימון סחוט וממי סוכר. אופציה פשוטה אחת הינה לימונדה, שיכולה לתת מענה לא רע. האופציה השנייה היא רכישת רכז סאוור (בדרך כלל צריך לדללו במים ע"פ ההוראות על התווית).

לפני שמסכמים ומזמינים את האורחים, אסור לשכוח שאלוהים נמצא בפרטים הקטנים (ובלאפרויג). פרוסות לימון, דובדבנים מסוכרים ופירות טרופיים, הם פריטים פשוטים בהם ניתן לקשט את המשקה, באופן שיגרום לאורחיכם לאבד את החשק לצאת לבר אמיתי. בכתבה הבאה בסדרה, כמובטח, כל מה שצריך כדי להכין את המשקאות האלה ולשתות אותם. לחיים.
 
 
רשימת קניות
רשימת קניות
המרת מידות
המרת מידות
טבלת קלוריות
טבלת קלוריות
הדפס מתכון
הדפס מתכון
שלח לחבר
שלח לחבר
xxx
 
פעולות אחרונות