השעם חולה

 
עודכן 12:45 15/03/2007
מורן עשור

כמה מצער לפגוש בקבוק יין משובח שנפל קורבן למחלה ולא יסיים את חייו במורד גרונכם אלא בכיור. אחת המחלות המעצבנות והמעיקות ביותר היא הקורקינס. מורן עשור, הסומלייה של מסעדת מסה וזוכת פרסים בתחום, תערוך לכם הכרות

 
 
 
 
 
קרה לכם פעם שקניתם או קיבלתם יין מיוחד מאוד, והחלטתם לשמור אותו לארוע הנכון?
אז חיכיתם וחיכיתם, והיום הגדול הגיע. הזמנתם מקום במסעדה, לא שכחתם לשאול אם אפשר להביא את הבקבוק הנכסף, קיבלתם אישור, עשיתם אמבטיה, התלבשתם, התגנדרתם ושינסתם מותניכם אל עבר ארוחת הערב החגיגית.

מלצר היינות (או הסומלייה, מה שעושה לכם את זה), הגיע לשולחן כולו סקרנות, חלץ את הפקק, רחרח במקצועיות, אך אויה – לפתע צמצם גבותיו והכריז: "היין מקולקל, הוא פגוע בקורקינס". אוי לפאדיחה.

אחרי שלב ההלם בדרך כלל מגיע שלב הספק- אין לו מושג, איך הוא יכול לדעת רק מלהריח, הרי הבקבוק אמור להיות מעולה, וחיכיתם כל כך הרבה זמן. מה פתאום מקולקל, ועוד נגוע במחלה עם שם כזה שאף אחד לא שמע.
רגע לפני שלב החשד (בו אתם מחליטים שיש חשד לפלילים והכל תרגיל של המסעדה שרוצה למכור לכם יין), נעשה לכם קצת סדר ונערוך הכרות עם הקורקינס, מחלת השיעום.
 

אז על מה בדיוק מדובר?

פקק שעם תמים למראה (תמונה: ויקימדיה)
פקק שעם תמים למראה (תמונה: ויקימדיה)
קורקינס, קורקי, מחלת השיעום ועוד כל מיני שמות חיבה שכאלה, ניתנו למחלה שפוגעת ב-5% מהייצור העולמי של פקקי השעם ולעיתים נדירות ניתן למצוא אותה גם בחביות.
מדובר בפטריה בשם TCA, שהיא תרכובת כלור שנוצרת עקב פעילות חיידקית בשכבות השעם. הדרך היחידה לזהות אותה היא על ידי הריח האופייני שלה, שמזכיר ריח של כלור (או של קרטון רטוב).
הפגיעה ביין היא קודם כל בארומות שלו – ריח של כלור אינו ראוי בשום יין, אך גם טעם היין נפגע, הוא הופך לשטוח בטעמיו והסיומת בפה מחוספסת ולא נעימה.

היין הוא חומר אורגאני ולצערנו חשוף למחלות רבות, שאת חלקן ניתן למנוע עוד בתהליכי היצור. את הקורקינס ניתן לנסות לאתר לפני הביקבוק. הדרך לעשות את זה קצת פרימיטיווית ולא יעילה במאה אחוז, אך יקבים רבים משתמשים בה: דוגמים אקראית 4-5 פקקים מכל חבילת פקקים שמתקבלת ושמים כל אחד בכוס יין למשך לילה. למחרת מריחים את היין ואם מזהים את המחלה, הרי שהשקית פגועה והפקקים - לפח.
 

איך אפשר לעזור?

פקק סינטטי (תמונה: ויקימדיה)
פקק סינטטי (תמונה: ויקימדיה)
הפתרונות המודרניים שניתן לראות כבר בחלק מיינות העולם החדש וגם בכמה יינות ישראלים, הוא מעבר לפקקי הברגה. כן כן, פקק הברגה בדיוק כמו פקק של שמן זית, זה נשמע פתרון זול, אך הוא עובד. תוכן הבקבוק אינו חשוף לחמצן, האטימה היא מוחלטת, הבקבוק קל מאוד לפתיחה ואין חשש למחלת הקורקינס. כל מה שנשאר זה להתרגל לרעיון המהפכני השובר מעט את המוסכמות והשמרנות שבנושא, אך הוא ללא ספק הפתרון היעיל ביותר למחלה.
אוסטרליה מובילה את המהפך, וה-screw cup כובש את מקומו בכל היקבים באוזי-לנד במהירות.

פתרון נוסף שאותו ניתן לפגוש עד כה הרבה יותר, הוא המעבר לפקקים העשויים מסיליקון. גם כאן חמצן אינו חודר והאטימה מלאה, הבקבוק קל יותר לפתיחה ואין סכנה שהפקק ישבר.
כנגד הסיליקון טוענים שאם משכיבים את הבקבוקים לאורך זמן, יתכן שהמגע של הפקק עם היין יפגע בטעמו. הטענה הזו עוד לא התבררה, אך כדאי לדעת שאין צורך להשכיב בקבוק עם פקק סיליקון, מפני שאין חשש שיחדור חמצן.

בשני המקרים עדיין לא ידוע אם ניתן יהיה ליישן את היין לאורך שנים, כי לתהליך היישון וההתבגרות של היין בבקבוק זקוק למעט חדירה של חמצן, מה שהתאפשר עם פקק השעם. כך שלצד חסרונות השעם יש לו גם יתרונות פרקטיים, שלא נדבר על הרומנטיקה (מה זה בקבוק יין בלי פקק שעם? ללא ספק קונספט שדורש הסתגלות).
 

מסקנות ותובנות

לסיכומו של עניין, אם אתם רוצים להביא בקבוק יין למסעדה, לכו על כזה עם פקק הברגה או פקק סיליקון (שלא שכב זמן רב). אבל אם אתם רוצים המלצה מקצועית – עדיף להזמין יין במסעדה, כך שאם תיפלו על יין פגוע, המסעדה תיקח את האחריות, בלי פאדיחות ובלי עוגמות נפש.
וכל שנותר לכם לעשות עד שמהפיכת השעם תקרה בכל העולם הוא להריח כל פקק לפני שאתם מאשרים את היין ואל תדאגו, אחרי הפעם הראשונה שתזהו קורקינס לא תישכחו את הריח.
 
 
רשימת קניות
רשימת קניות
המרת מידות
המרת מידות
טבלת קלוריות
טבלת קלוריות
הדפס מתכון
הדפס מתכון
שלח לחבר
שלח לחבר
xxx
 
פעולות אחרונות
 
 
 
תגובות
הוסף תגובה 0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.