בירה קנדית – ברצינות!

 
עודכן 20:12 14/08/2007
יפעל ביסטרי, קורנוול, קנדה

אנגלי שיכור ופיקפוק בסיסי, לא עצרו את יפעל ביסטרי מלערוך מחקר מעמיק בנבכי הבירה הקנדית. תוצאות ההתוודעות הזו מוגשים לכם כאן. לנו זה פיתח את הסקרנות, כנראה שניסע לבדוק לבד

 
 
 
 
 
בירה בארץ המייפל (תמונה: ASAP)
בירה בארץ המייפל (תמונה: ASAP)
בסוף שנת 2004 פרסמו חוקרים קנדיים מאוניברסיטת ווסטרן אונטריו כי לבירה יתרונות בריאותיים במניעת מחלות לב וכלי דם. ניל, קנדי חביב עימו שוחחתי בבר מקומי בעיירה הסמוכה למונטריאול, טען כי מחקר זה הינו קרוב לוודאי התרומה הקנדית היחידה לעולם הבירות, והזמין כלאחר יד סטלה ארטואה. בין אם היו אלה שורשיו האנגליים של ניל ובין אם משום מחירן הנמוך של הבירות המקומיות, כך או כך פקפקתי בקביעה זו והחלטתי לתת צ'אנס לתעשיית הבירה הקנדית. אחרי הכל, מי אנו שנזלזל בעשרות סוגי בירה המיוצרים במדינה השנייה בגודלה בעולם?
 

הכר את האויב

ההיסטוריה של קנדה מלווה במסורת רבת שנים של ייצור בירה. בדומה למקומות רבים בעולמנו הגלובלי והקפיטליסטי, גם כאן השתלטו שני מותגי ענק על שוק הבירות המקומי –
מולסון (Molson) ולאבאט (Labatt), חברות קנדיות הנשלטות בידי חברות זרות. כך, באמצעות שיווק אגרסיבי של מותגי הדגל (Molson Canadian ו- Labatt Blue), כמו גם מותגים מיובאים מחו"ל דוגמת קורונה והיינקן, הפכו 80%-90% מהשוק המקומי לנחלתן של השתיים.
 
פרטים מסחריים אלו אולי חשובים אך הם לא יעזרו לכם – שתיינים בארץ זרה – לבחור את הבירה "הנכונה". רגע לפני שאתם מתיישבים על הבר ומתחבטים בציפייה אל מול הברזים הלא מוכרים, לפניכם שלוש הערות חשובות: ראשית, עליכם לדעת כי היריבות בין הפרובינציות האנגלו-אמריקאיות לבין חבל קוויבק הצרפתי אמנם דעכה בעשר השנים האחרונות אך עודנה קיימת בתחומים מסוימים. לפיכך, אל תופתעו אם תבקשו במונטריאול בירה אותה טעמתם בטורונטו, והברמן יעמיד פנים שאינו יודע אנגלית. שנית, טעמיה של אותה בירה במקומות שונים בקנדה העצומה עלולים להיות שונים לחלוטין בגלל השוני במימי האזורים השונים. שלישית, הבירות הצפון אמריקאיות אכן חלשות יותר מהאירופאיות אך לא בהרבה (רובן מכילות 5% אלכוהול). לכן, היו ערים לכך שכדים של 3 ליטר, מלאים בבירה מקומית הממשיכים להגיע לשולחנכם לא יותירו אתכם פיכחים בסופו של דבר.
 
במסגרת מגבלות הזמן והכבד, להלן רשימה חלקית אך מייצגת של מספר מותגי בירה מהאזור המזרחי של קנדה – מונטריאול (קוויבק), אוטווה וטורונטו (אונטריו).
 
 

ואלה שמות

מולסון – כ-20 בירות שונות נושאות בגאווה את השם מולסון. ה- Molson Canadian, מותג הדגל, הינה בירה קלילה וסתמית הנשכחת ברגע שהכוס נגמרה. מסיבה לא ברורה היא הבירה הנמכרת ביותר בקנדה. אם כבר מולסון, ה- Molson Export וה- Molson Dry עדיפות בהרבה.

לאבאט – Labatt Blue הינה בירת לאגר קלאסית בעלת 5% אלכוהול, עדינה ובעלת מתיקות קלה. למרות היותה הבירה הקנדית הנמכרת ביותר בעולם, קשה לומר שהיא מדהימה. במסגרת המותגים האחרים של המשפחה, ודאי תופתעו לגלות כי משה דץ לא לבד – לאבאט מציעה לא פחות משלושה מותגים דלי אלכוהול (4%) ודלי קלוריות (88-94 קלוריות ב- 341 מ"ל). מבין יתר המותגים (אותם אפשר גם לשתות), ניתן לציין את ה- Labatt Wildcat Strong ו- Labatt Bleue Dry, בירות לאגר חזקות (6.1%) וסבירות.

קית'ס (Alexander Keith's India Pale-Ale) – בירה קלילה, מרירה ומאוזנת (5% אלכוהול), מזכירה בקס. מהבירות הפופולאריות בחבל אונטריו ולא בכדי.
 
Cheval Blanc - גם הסוס לבן (תמונה: עמית מרקס)
Cheval Blanc - גם הסוס לבן (תמונה: עמית מרקס)
לה בלאנש (Cheval Blanc) – בירת הסוס הלבן. בהירה, עדינה ובעלת מתיקות עכורה המזכירה יין לבן. בירה שבהחלט אפשר לוותר עליה, אלא אם אתם ממש אוהבים אאוטסיידר (כן, אותו משקה דוחה המתיימר לשמש מעין תחליף לבירה).

בראייל (Boréale) – הסוס אכזב, עכשיו תורו של הדוב הלבן. המבשלה הקטנה והגאה אינה שוכחת לציין באתר הבית כי היא בבעלות מלאה של קוויבק. מתוך שישה מותגים שונים ניסינו שלושה. הבלאנש המיוחדת הינה בעלת 4.2% אלכוהול ומשופעת בתבלינים המורגשים בהחלט. לטעמי, התוצאה יותר מוזרה מאשר מיוחדת. לעומת זאת, הרוז' (5%) והבלונד (4.5%) הן בירות אייל מרירות ולגמרי לא רעות.

קופי פורטר (Mill St. Coffee Porter) – קראתם נכון. המבשלה הוותיקה Mill street היושבת בטורונטו מציעה במסגרת שלל מותגיה גם בירה בטעם קפה (5.5%). על אף הזעזוע העמוק רק למשמע הצירוף "בירת קפה", הכלל הבסיסי לפיו לא אומרים לא לאלכוהול ניצח. "Well…that was quite interesting…" היה המשפט האפשרי היחיד שיכולתי להוציא מפי מבלי להעליב את המארח הקנדי המחויך. לא, הקופי פורטר אינה בירה שהייתי מזמין בבר. יחד עם זאת, אם זה מה שצריך כדי לגרום לאנשים לשתות בירה במקום הקפה של הבוקר – אנחנו בעד.

סלימן (Sleeman Cream Ale) – בירת אייל מצוינת (5%) המיוצרת במבשלה ותיקה בחבל אונטריו. קלילה, מאוזנת ובעלת ניחוח פירותי קל.

ריקארד'ס (Rickard's) – מבשלה קטנה מוונקובר במקור, כיום בשליטת מולסון. מבין שלוש הבירות של המבשלה בולטת מעל כולם ה- Rickard's Red המצוינת – בירת אייל (5.2%) כהה, הקרובה לטעמי טובורג וגולדסטאר. בתוך השיטפון המקומי של הבירות הבהירות זהו בהחלט חידוש מרענן, אשר העניק לריקארד'ס רד את התואר "הבירה הטובה ביותר ששתיתי בקנדה".
 

שתו קצת שייטי ביר, מה יש?!

מחירי הבירות הקנדיות נעים בסביבות ה- 4-5 דולר קנדי (14-20 שקל) לחצי ליטר מחבית, או בבקבוקים שמנמנים של 341 מ"ל. מחירי הבירות האחרות גבוהים בדולר אחד בממוצע. אם כבר הגעתם לקנדה, קחו חופשה זמנית מהטובורג ומהגינס ונסו ליהנות מהבירות המקומיות. יתכן מאוד שתצליחו, גם אם עבור ניל, 30 שנה בקנדה ואנגלי במקור, רובן הן "ג'סט א שייט ביר מייט!...".
 
 
רשימת קניות
רשימת קניות
המרת מידות
המרת מידות
טבלת קלוריות
טבלת קלוריות
הדפס מתכון
הדפס מתכון
שלח לחבר
שלח לחבר
xxx
 
פעולות אחרונות
 
 
 
תגובות
הוסף תגובה 0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.