זה מצולם טעים

 
עודכן 20:25 03/07/2007
יעל עופר

המנות הקולינריות המדהימות שאנחנו רואים בעיתון עברו מסע ייסורים מפרך בדרך למיצי הקיבה שלנו. מהצלחת לכרומו: אוכל פוטוגני

 
 
 
 
 
בוק לסלט (צילום: שוקי קוק)
בוק לסלט (צילום: שוקי קוק)
אנחנו נתקלים בהן מדי יום, ומגירים עליהן ריר גם אם אנחנו לא רעבים. תמונות המנות המתלוות למתכונים בעיתונים, בטלוויזיה ובאינטרנט עשויות לגרום גם לטבח המוכשר ביותר לרגשי נחיתות. אבל האם זה בצדק? בדיקת הפער בין המציאות לאשליה בצילום מזון בסטודיו הניבה תשובה משמחת: לא.

"הדיגיטציה הזיזה את האורגזמה מאחורי העדשה אל מאחורי מסך המחשב", מתמצת שוקי קוק הבעלים והמוח של "הסטודיו לעיצוב תדמית חזותית", את תחושתו המקצועית בעידן הצילום הדיגיטלי. קוק, בליווי בנו תום ועוזר הצלם טל, הם בין האחראים לפוטוגניות של האוכל הכי קפוא והכי תעשייתי שתקנו.

מעבר לדלת הברזל בסטודיו מתגלה חלל מרשים ומרווח שבמרכזו ניצבת מצלמת ענק דיגיטלית. התאורה מסנוורת מכל עבר אבל החושים מתבייתים דווקא על המטבח הפינתי, שם נמצא עיקר ההתרחשות: ריח של ירקות טריים, רחש של טיגון וצוות ששוקד על הכנת המנות לצילום.
 

עוף ברודווי

בבוקר העמוס בו ביקרנו במקום צולמו 7 מנות, כולן קנטטה לעוף, לקראת השקת רשת מסעדות ירושלמית חדשה לחובבי בעלי הכנף. בעלי הרשת מבקשים לבנות לה תדמית איכותית, שתיתן מענה לדרישות הדיאטה וטרנד הבריאות.
הקונספט: כל אחת מהמנות תוצג על פוסטר (נאמן למציאות), כך שהלקוח יוכל להצביע על תמונת המנה הרצויה ולדעת שהוא מקבל בדיוק את מה שמצולם בה.
התהליך: הצילום הוא, כמובן, הבסיס לעיצוב הפוסטר. עם השלמת הצילומים, המחלקה הגרפית נכנסת לתמונה ואת התוצאות הרצויות מעבירים למערך הדפוס הדיגיטלי להפקת הפוסטרים, האריזות המעוצבות וכן הלאה.
 
שניצל בפוזה מפתה (צילום: שוקי קוק)
שניצל בפוזה מפתה (צילום: שוקי קוק)
בניגוד לצילומי אווירה בכתבי עת לאוכל, בהם הצלמים נותנים דרור לזוויות יצירתיות ומרשים לעצמם לצאת מדי פעם מהפוקוס (תרתי משמע), צילום מזון לפרסום הוא צילום טכני מדויק. "הצילום הרגיל לא מתקבל תמיד כמו מראה העיניים", מסביר קוק, שהוא צלם אוטודידקט המתמחה בבניית תדמית לחברות, מהקונספט ועד הביצוע, "העזרים הדיגטליים למעשה עוזרים לנו להעתיק את המציאות".

ראשון מתייצב לצילום הכוכב, חמים ומגרה עד שבא לצבוט ממנו - השניצל. לצידו על הצלחת מסדרים פיסות צ'יפס מוזהב וסלט ירקות שזה עתה נקצץ דק בידיו האמונות של אייל מצוות המטבח של הרשת. כשהמנה כבר מונחת ממש לפני העדשה, עולה ההתחבטות האם הצ'יפס נראה מוזהב דיו. והנה, קוק מתחיל להוציא שפנים מהכובע: ראשון הוא שולף מיכל ספריי סיליקון. ריסוס קצר על הירקות ומתקבל מראה של טיפות מים מושלמות שמקנות מראה טרי ורענן לירקות. "טיפות מים אמיתיות מתאדות וזולגות", מסביר קוק את הצורך בתחליף.
 

תאורה

ככה זה מתחיל - שוקי מאפר את הדוגמן (צילום: יעל עופר)
ככה זה מתחיל - שוקי מאפר את הדוגמן (צילום: יעל עופר)
אז איך מאירים חפץ דומם שצריך לעבור כאכיל ומפתה? כדי להגיע לתאורה האופטימלית, מצלמים את המנה בסבלנות אין קץ, מספר רב של פעמים, כשבכל פעם מתייחסים ברמת האור לפריט אחר.
"לכל פרט יש רמת החזרת אור משלו", מסביר טל בין קליק לקליק, "הצ'יפס כהה יותר ופרוסת הלימון חיוורת יחסית וזקוקה לרמת אור שונה". כך, משנים את עוצמת האור אם האורז יוצא "שרוף" מדי ומתמרנים באולפן בין תאורת שמש חזקה לבין תאורה רכה יותר המדמה יום מעונן.

מלחם אלקטרוניקה

ריח של בשר חרוך מורגש באוויר ובעקבותיו מאותר קוק, אוחז במלחם אלקטרוניקה וחורץ בסטייק הפרגית חריצים כאילו נצלו על הגריל. "פעם היינו מעמידים מתקן גריל, אך הוא היה גורם לכוויות והבשר היה מתייבש במהירות. למלחם ידית נוחה ואפשר לשלוט בכל פעולה וכן הבשר מקבל מראה עסיסי יותר והפסים משכנעים יותר". ומה קורה כשמשהו משתבש ופס אחד מתמרד ומקלקל את השורה? "אני ארטש אותו במחלקת הגרפיקה", מרגיע קוק. בינתיים החלמון של מנת השקשוקה מתייבש ושוקי מפיח בו רוח חיים חדשה במשיחת מעט שמן בישול פשוט.
 
 

המחלקה הגרפית

וככה זה נגמר - בדוגמנות (צילום: יעל עופר)
וככה זה נגמר - בדוגמנות (צילום: יעל עופר)
בעידן הדיגיטלי מצלמים כל פרט בנפרד: הצלחת, השניצל, הצ'יפס ואפילו פלח הלימון, כל אחד זוכה לזמן מסך משלו. לאחר שהכוכבים מצולמים, כל אחד מהפריטים נצרב ומודבק לחבריו בעזרת תוכנה גרפית. התבשיל החדש הזה מסודר על גבי צלחת וירטואלית עד שהצילום נראה כמו שיכפול מדויק של המציאות. חשוב ומעניין: בצורת בישול מיוחדת כזו כל פרט שומר על צבעיו לאורך כל הפוסטרים בסדרה: כן, כן, פלח הלימון תמיד יהיה באותו גוון של צהוב.

רוצים עוד טריקים? בסטודיו נמצאו גם מיכל המכיל אבקה מיוחדת, שמקנה מראה עתיק לדפי ספר. וכן ספריי ליצירת קורי עכביש מושלמים. מקסים. את הלהבה הכחולה המושלמת, מתברר שלא טורחים לצלם: "יש לנו 'בנק' של להבות כחולות במחשב ומתוכן בוחרים את הלהבה האידיאלית לצילום המנה", מסגיר קוק.
 

אז איך בעצם מצלמים גלידה?

שאלה טובה. בעבר היו גופי תאורה חמים שהמיסו את כל הנקרה בדרכם, הצלמים היו מיוזעים והגלידות הפכו לשלוליות צבעוניות. לכן, לצילומי גלידה השתמשו בתחליף כמו פירה תפוחי אדמה צבוע או קצף גילוח. היום שולטים על רמת התאורה והצבע, והתאורה נוצרת בפלאשים קרים. את כדורי הגלידה מצלמים במהירות וגם... תמיד יש פוטושופ.
 
 
רשימת קניות
רשימת קניות
המרת מידות
המרת מידות
טבלת קלוריות
טבלת קלוריות
הדפס מתכון
הדפס מתכון
שלח לחבר
שלח לחבר
xxx
 
פעולות אחרונות
 
 
 
תגובות
הוסף תגובה 0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.