איזה מותק של רחוב

 
עודכן 14:56 18/07/2007
שרית סרדס-טרוטינו, על השולחן

בן יהודה אמנם לא שב לימי הזוהר של שנות השלושים, אבל בשנים האחרונות קורה בו משהו נחמד. מסעדות, ברים, קונדיטוריות וגלידריות, מפיחים חיים ברחוב האפרפר. כמחווה לתור הזהב של “בן יהודה שטראסה”, יצאנו לסיבוב של נוסטלגיה מתוקה

 
 
 
 
 
(צילום: מיכל רביבו)
(צילום: מיכל רביבו)
קפה "לונדון” המיתולוגי של שנות ה-80, הקונדיטוריה המצליחה של הנס ברטלה בשנות ה-90, הגלידרייה של ד”ר לק, כולם היו פה ב-20 השנה האחרונות, ונמוגו. רק סלוני הכלות, ספרי הצמרת וחנויות המעצבים עדיין עימנו, שוקקות והומות כרגיל. בשנתיים האחרונות שוב התעורר הרחוב מתרדמתו הקולינרית, ולצד קונדיטוריות וגלידריות ותיקות וחדשות, נפתחו בו המון מסעדות וברים אופנתיים. רשימה חלקית: אדורה, בנדיקט, אליעזר, מל ומישל, שילה, ליברה, לחם ארז, לופ ועוד אי אלה סושיות. אבל אנחנו נתרכז הפעם באתרי המתוקים של הרחוב הוותיק.
 

מס'1 : אקלרול. לעוף במנהרת הזמן

(צילום: מיכל רביבו)
(צילום: מיכל רביבו)
פעם זה היה אחד המקומות האסטרטגיים ביותר ברחוב, צמוד לקולנוע "מגדלור" המנוח. בשנות ה-30 היה פה קפה "גנתי" הידוע. הקונדיטוריה הנוכחית קיימת כבר 17 שנה, אבל רק ב-4 השנים האחרונות תפסו עליה פיקוד האחים צחי ויוחאי אודנף. המקום קטנטן ומיושן, אבל יוחאי אופה פה עוגות בטעם של פעם, שמכפרות על הדקורציה הדלה. “היום שמים דגש על השואו אוף, עושים הצגה שלמה מכל עוגייה”, אומר צחי. “אנחנו מכינים עוגות ועוגיות, שאנשים בכלל שכחו מקיומן.” ואכן תוכלו למצוא פה סברינות עסיסיות, עוגיות שושנים, קיכלך, רולדות עם תמרים ואגוזים, עוגת גבינה — לא מפונפנת אבל בטעם מנצח, אקלרים, עוגות פירות שנמכרות בפסים, פחזניות ועוד. אפשר לאכול במקום, אבל הכי כדאי לקחת הביתה, להכניס לפה ולהתעופף לאחור במנהרת הזמן.
אקלרול [בן יהודה 1, טל’ 050-7291450. א’-ה’ 19:00-08:00, שישי 15:30-08:00]
 

מס' 9: מר קפה. אירופה הקטנה

גם פה היתה פעם קונדיטוריה ותיקה, "אקלר" שמה, שהתקיימה במשך 17 שנה. לפני שנתיים קנה את המקום מארק אילוז מצרפת. עכשיו הקפה מעוצב בנעימות, ואפשר גם לאכול בו ארוחות בוקר וצהריים קלות. תוכלו למצוא עוגות מסורתיות כמו קראנץ אגוזים ושוקולד, עוגות גבינה, דניש צימוקים, פאי תפוחים ושטרודל וינאי, לצד גביניות, בורקס ועוגות יומולדת. הקונדיטור הוא צרפתי, ומדי בוקר אופה קרואסון קרם שקדים מוצלח, מאפה שוקולד בלגי, טרטלט פטל ועוד. בית הקפה אהוד במיוחד על אנשי הקונסוליות הצרפתית והאמריקאית שעובדים בסביבה.
מר קפה [בן יהודה 9, טל’ 03-5176120. א’-ה’ 19:00-07:00, שישי עד 15:00]
 

מס' 80: בוטיק סנטרל. עוגות מעוצבות

(צילום: מיכל רביבו)
(צילום: מיכל רביבו)
במשך הרבה שנים היתה פה חנות פרוות דווקא. לפני 3 שנים היא נסגרה, והמקום עמד בשממונו. לפני חודשיים נפתח במקום סניף חדש, חמישי במספר, של “בוטיק סנטרל”, על שלל עוגותיו ומאפיו המוקפדים והמעוצבים. הוויטרינה המעוגלת ותקרת הקפלה הגבוהה שומרו ממש כמו פעם. עופר גל, הבעלים: “רצינו לשמר את האופי של תל אביב הקטנה. נכון שהכל אצלנו מאוד מוקפד, אבל אנחנו לא חנות של קניונים, אלא חנות של רחובות. לכן גם בחרנו בבן יהודה. אנחנו אוהבים שקונים אצלנו עוגות ועוגיות בדרך הביתה.” יש פה עוגות אישיות קטנות ומפונפנות מאוד, מקרונים זערוריים, 20 סוגי מאפי בוקר וגם לחם שאור, ריבות, תה וקפה.
בוטיק סנטרל [בן יהודה 80, טל’ 03-529031, א’-ה’ 20:00-07:00, שישי עד 15:00]
 
 

מס' 70: קונדיטוריה מרסנד. יֵקֶה-לנד

(צילום: מיכל רביבו)
(צילום: מיכל רביבו)
אחד מסמליו של בן יהודה שטראסה ומעוז הייקים ברחוב. וולטר וחנה מרסנד, עולים מגרמניה, פתחו את בית הקפה המיתולוגי שלהם ב-1955. במשך 50 שנה ניהלה משפחת מרסנד את המקום ביד רמה. פה ישבו באופן קבוע כל שועי העיר ואנשי הבוהמה, ואכלו עוגות ביתיות בסגנון וינאי. הישיבות החשובות התרחשו פה, עסקאות נרקמו, רומנים פרחו וסלבז הצטלמו. העיצוב כמעט ולא השתנה מאז שנות ה-50 כמעט, המחירון עדיין משנות ה-70 (רק המחירים התחלפו) וגם שולחנות הפורמייקה עוד פה. אלא שלפני שנתיים המקום החליף בעלים, ומאז הקסם פג. איפה, איפה הימים העליזים של הבן הממשיך מייק מרסנד, האיש השפם האגדה והתלתלים. מרסנד [בן יהודה 70, טל’ 03-5234318. פתוח: א’-ה’ 08:00-17:00, ו’ עד 15:00].

מס' 81: קרנץ. קונים הולכים

הקונדיטוריה הזאת קיימת כבר 18 שנה. היא אינה חיננית וגם לא הדורה, אלא מקום פונקציונלי ואמין למי שצריך להצטייד במאפים הביתה. אופיר פינחסוב מוכר פה עוגות פס, כמה סוגים של בראוניז, עוגות קצפת, כדורי שוקולד, בורקס מבצק פריך עם קשקבל, בורקס דל שומן ונטול מרגרינה ועוד. המאפים לא מתוחכמים, העיצוב מיושן, אבל המבחר גדול וטוב והשירות יעיל.
קונדיטוריה קרנץ [בן יהודה 81, טל’ 03-5238589. פתוח: א’-ה’ 19:00-07:00, שישי עד 15:00]
 

מס' 108: גלידת אייסברג. לרציניים

(צילום: מיכל רביבו)
(צילום: מיכל רביבו)
אילן ודלית בר נכנסו לעסקי הגלידה במלוא הרצינות, למדו את הנושא באיטליה, צרפת וארה”ב, ויצרו גלידרייה המשמשת אבן שואבת לחובבי הקר והמתוק. במקרר הגלידה של אייסברג אפשר למצוא טעמים מעניינים לצד קלאסיים: אספרסו עם הל, תמרים בוויסקי, פירות יער וטרגון ועוד ועוד. בזמן האחרון אפשר לאכול פה גם קרפים מלוחים ומתוקים, גופרה בלגית, פנקייק, ואפילו מרקים וסלטים. לקינוח אל תפספסו את הקרמבו גלידה.
גלידת אייסברג [בן יהודה 108, טל’ 03-5225025, א’-ה’ 01:00-10:00, שישי שבת עד 02:00]

מס' 122: דולצ’ה מלודיה. האיטלקים

משפחת די קונסיליו ממילאנו קבעה את מקום מושבה בבן יהודה לפני 14 שנה, והחליטה להפיץ בארץ את בשורת הגלידה האיטלקית. לימים היא שהקימה את רשת הגלידריות “אלדו”. יש להם גם סניף ותיק במילאנו וסניף חדש, בן שנה וחצי, בברצלונה. בני המשפחה מתמחים בגלידה טרייה, ובכל יום משש בבוקר עמלים שם על ייצורה. כל חומרי הגלם מגיעים מאיטליה, כולל האגוזים ששמים לקישוט מלמעלה. את הפירות לסורבה קונים בארץ: פיג’ויה, אנונה, אפרסק. יש פה גלידת אורז מפורסמת, שאריק שרון חיבב במיוחד ובכל יום שישי היה מי שבא לקנות לו קופסה במשקל. גלידת השוקולד והפיסטוק הקלאסיות גם הן מצוינות וחביבות על סלבריטאים רבים שבאים להצטייד לשבת. מומלץ לטעום גם את גלידת הדובדבן עם שוקולד. זה איננו דובדבן רגיל, אלא פרי בר קטן וחמצמץ, המשתלב באופן מקסים עם השוקולד. לשומרים על המשקל ולרגישים לחלב יש גם גלידות דיאט וגלידות סויה.
דולצ’ה מלודיה [בן יהודה 122, טל’ 03-5274008, א’-ה’ 01:00-09:00, שישי-שבת עד 02:00 אחר חצות]

מס' 146: דליתה. בטעם של פעם

דלית גולן יחד עם בן זוגה, אמיר פלדינגר, פתחו לא מכבר קונדיטוריה ובית קפה קטן בסגנון אוסטרו-הונגרי, ממש כמו פעם, בשנות ה-30 של בן יהודה שטראסה. גולן, קונדיטורית, היא בת לאב יליד אוסטריה. היא למדה מגדנאות אצל מיכה גינטר, השף-קונדיטור הראשי של רשת מלונות "דן". אחר כך נסעה להתמחות באוסטריה, ועבדה כמה חודשים בקונדיטוריות בזלצבורג. כשחזרה פתחה עסק קטן בבית הוריה בחיפה, ולפני כשנה הגיעה לתל אביב והחלה לעבוד על פרוייקט בית הקפה בבן יהודה. “דליתה” נפתח לפני 3 חודשים. העיצוב פה בהיר, עדין ונקי, מה שזורק אתכם מיד לאירופה הקלאסית. דלית מייצרת מקרונים מסוגים שונים, עוגות שמרים, תפוחים ומרנג, אבל גם מוצרים נדירים יותר, כמו ז’רבו, גרילש, לב קוכן (מעין דובשנית אוסטרית-גרמנית, מצופה שוקולד עם פס ריבה באמצע (ואפילו אינדיאנר קרטופל (כדורון ובתוכו סוג של ביסקוויט, עטוף במרציפן ומגולגל בקקאו). הצלחות עדינות ממש כמו פעם, וכוסות הזכוכית דקות ומעוטרות. והטעם מתקרב לשלימות.
דליתה מתוקים מפנקים [בן יהודה 146, טל’ 03-5292649. א’-ה’ 20:00-08:00, שישי 15:30-08:00]

מס' 252: אידלסון 10. מהטובים בעיר

הרבה מאפים קטנים וחמודים קורצים פה מהוויטרינה הבוהקת. בכלל, כל המקום פה מצוחצח במיוחד. ציונה הרשקוביץ, הבעלים, הלכה ללמוד פטיסרי בצרפת בראשית העשור השביעי לחייה. זאת אמנם תופעה יוצאת דופן במיוחד, אבל התוצאות הצדיקו את המאמץ: המקום הפך למגה פטיסרי, עם קרואסון השקדים מן הטובים שתמצאו בעיר, וכך גם הטארטלטים, הבריושים, המקרונים, האקלרים, הקרם שניט ושאר מעשי ידיה של הרשקוביץ. לפני כשנה וחצי עברו להפעיל פה גם ביסטרו, כלומר לצד המאפים המתוקים אפשר היום גם לאכול ארוחות בוקר וצהריים, פשוטות אך מצוינות, ממש כמו במסעדה.
אידלסון 10 [בן יהודה 252, טל’ 03-5444154, א’-שישי 24:00-07:30]
 

ובימים ההם...

אנשי העלייה החמישית, שהגיעו בשנות ה-30 ממרכז אירופה, היו משכילים ובעלי הון ורצו להמשיך ולנהל בארצם החדשה את אורח החיים העירוני, שבו הורגלו בחייהם הקודמים. בתי הקפה שימשו להם מעין מועדונים לשעשועים, למנוחה, למפגשים חברתיים ועסקיים. ב-1937 התגוררו בתל אביב כשליש מ-40 אלף עולי גרמניה שהיו אז בארץ. רבים מהם התרכזו ברחוב בן יהודה, שזכה לכינוי “בן יהודה שטראסה”. הקרבה לים קרצה, הם גרו בבתי באוהאוס, ופתחו ברחוב חנויות יוקרה, בתי מלון, בתי קפה ומסעדות.

קפה "הקלוב הכחול" נפתח ב-1932 ע"י זכריה גיספן מגרמניה בבן יהודה 4. בית הקפה החליף שם ובעלות ב-1936, והפך ל”קפה בן יהודה”. ב-1934 פתח יוסף "רוזנטל" את “קפה סלס” בבן יהודה 10, שהפך אחר כך לקפה רוזנטל.
 
בבן יהודה 9 פינת טרומפלדור היתה גלידריית "כץ". אך במהרה המקום החליף ייעוד והפך לקונדיטוריה “עוגתי”. קפה "גנתי” המיתולוגי נפתח במרץ 1936 בבן יהודה 1, בבעלותו של שמעון ברנרדר, על חורבותיו של “קפה מגדלור”. היה זה אחד מבתי הקפה הבולטים בעיר, בשל מיקומו — סמוך למוקדי הבילוי: קולנוע "מגדלור" ותיאטרון-אופרה מוגרבי. סופרים, עיתונאים, שחקנים, אדריכלים, שופטים ועסקנים מילאו אותו, שוחחו בעניינו לשון וספרות ושיחקו שחמט. הוא שימש “בורסה” לאמנים ושחקנים שחיפשו עבודה. “גנתי” היה אחד המרווחים בבתי הקפה בעיר, ואורחיו ישבו גם בגינתו הגדולה ועל שפת המדרכה.

ה"כסית" הראשון נפתח בבן יהודה 59 באפריל 1935. הבעלים היו שתי נשים: ליובה גולדברג ואילונה מרדכוביץ. את השם "כסית" העניק למקום המשורר אברהם שלונסקי, על שם אבן החן המוזכרת בתלמוד. זה היה מעוזם של שלונסקי והחבורה הספרותית “יחדיו”, שהעבירה את זמנה בשיחות בענייני תרבות. גם ציירים הצטרפו אליהם: יצחק פרנקל, משה קסטל ואריה נבון.

ב-1937 התפרקה השותפות בין שתי נשות "כסית, וליובה גולדברג פתחה קפה חדש, “אררט”, בבן יהודה 9. גם הפעם העניק לו את שמו המשורר שלונסקי, ומשמעותו — מקום שבו מתקבצים יחד, כמו בתיבת נוח. ויש שאמרו שהשם הוא בעצם ראשי תיבות של “אני רוצה רק טה”, המבטא את מצבם הכלכלי של האמנים.

את הסניף השני של בית קפה הנושא את שמם פתחו האחים קפולסקי בפברואר 1939 בבן יהודה 54. (הסניף הראשון נפתח ברחוב אלנבי ב-1938) בהתחלה היתה זו חנות לעוגות, ורק מאוחר יותר הפכה ל”ממזגת קפה ותה”. הם נודעו בעוגות ועוגיות יבשות, טורטים, חלות לשבת, תופינים ומאפים לחגים. לקפולסקים היתה קונדיטוריה עוד בקובנא שבליטא. במודעה הם כותבים: “יש ותושבי תל אביב אינם רוצים לנוע מקפה לקפה. מעדיפים לשבת בבית. במקרה זה שום עקרת בית אינה שוכחת להצטייד בעוגות, ומאליו מובן שהעוגות המשובחות הן של האחים קפולסקי”. קפה שלוכאוער נפתח ב-1939 בבן יהודה 27, עם גן קטן שסיפק צל. בתי הקפה הרבו לפרט את התפריט במודעות. במודעת פרסומת של הקפה נכתב: “העוגות שלנו נאפות בעצם ידנו בחמאה טבעית באחריות — היווכח בעצמך!”.
 
הקפה החביב על לאה גולדברג היה קפה “הרלינגר” שנפתח ב-1939 בבן יהודה 69, וגם פה הבעלים, הרמן סטרר, הגיע מגרמניה. גולדברג גרה ברחוב ארנון הסמוך ונהגה לעבוד בקפה השכונתי שלה, שם עסקה בכתיבה, תרגום ועריכה. דקיקה, גבה מעוגל, עטופה בעשן סיגריות, היתה רוכנת על מחברתה. שם גם נפגשה עם משוררים צעירים, שהראו לה את ביכורי יצירתם. לפעמים הצטרפו אליה חלפי, שלונסקי ואלתרמן.

באותה שנה פתח הרברט זליגסון, שאף הוא עלה מגרמניה, את קפה “צבר”. בבן יהודה 47 פעל “קפה פריידה”, שהציע לאורחיו עד השעה 12 קפה ועוגה במחיר מיוחד של 20 מא”י בלבד.

התפריט והשירות חלק מהתפריטים נכתבו בעברית וגרמנית. מהמודעות אפשר ללמוד שבתי הקפה התהדרו בשירות “זריז”, “אדיב”, “נהדר ומהיר” ו”מעולה”. אבל היו גם תלונות. בכתבתו “ימים ולילות בתל אביב” כתב עיתונאי שחתם בשם העט “א’ יחף”: “בעל הבית מצטחק בגרמנית, העוגות נאכלות בגרמנית והמלצרים מדברים גרמנית. המלצרים אינם מנומסים כלל. הנימוס שלהם קריר כגלידה. כשהם מגישים לך עוגה, מתקבל הרושם שהם עושים לך טובה ועליך להודות שהואילו לבוא מברלין ולשרת אותך".
 
העדפתם של האורחים לעיין בעיתונים בגרמנית עוררה אף היא ביקורת. כך נכתב באחד העיתונים: “ועכשיו נפנה נא לרחוב בן יהודה. הנה קפה הנושא את שמו של האיש והרחוב הזה. והשלט: גרמנית למעלה ועברית למטה. ומולו הקפה המפורסם גנתי. הוא מלא סופרים עברים, עיתונאים עברים, עסקנים עברים ועלונים גרמנים”.

ארוחות בוקר בבתי הקפה כמו "גנתי" ו"רפאל" הציעו ארוחות בוקר נוסח יוצאי גרמניה ואוסטריה (“פרישטיק”): שתי לחמניות או לחם, ריבה וקפה או תה. הארוחה עלתה 22 מא”י. “קפה סלס” פרסם מודעה היתולית בגרמנית, ובה נכתב “דרושה אשה שיודעת להכין ארוחת בוקר כה טובה, כמו שאני מקבל בבן יהודה 10 בקפה סלס, תמורת 22 מיל. הצעות ניתן לשלוח לפיינשמקר ברחוב תיאבון”.

איזה אורקסטרה כמעט בכל מקום השמיעו מוזיקה קלאסית, קאמרית וג’אז. על פי רוב, מדובר היה במוזיקה חיה. המשקיענים נהגו לשכור את שירותיה של רביעייה קאמרית. “טריו דג השמך” וגם “המוות והעלמה” של שוברט היו הלהיטים. גם נשפי ריקודים בבתי הקפה של בן יהודה היו מחזה נפוץ. נשפי הריקודים הללו עוררו את חמתו של ביאליק, שאמר: “איזו ריקנות! איזה חוסר טעם! נביבות וריקנות הנפש”.

מרפסת מול מרפסת בארכיון של עיריית תל אביב הצטברו בקשות רבות של בעלי בתי הקפה להקצות להם שטחים על המדרכה. בתמונות רואים מדרכות עמוסות אדם מחוץ לבתי הקפה, ובתי הקפה הגדולים ציינו במודעותיהם את הישיבה במרפסות ובגינות הקרירות והנאות. כך כתב קפה "גנתי" במודעה: “פתחנו את גינת הקיץ שלנו שנתחבבה על הקהל, העשירה בשמש וצללים כאחד הודות לצורתה המיוחדת”.

התמונות מתוך קטלוג בתי הקפה של תל אביב מאת המחברת בתיה כרמיאל ובאדיבות מוזיאון אר. ישראל - תל אביב. החומר על בתי הקפה בשנות העלייה ה-5 באדיבות העיתונאי עמית לווינסון המקיים סיורים מודרכים בתל אביב.
 
מתוך על השולחן, גליון 197
 
 
רשימת קניות
רשימת קניות
המרת מידות
המרת מידות
טבלת קלוריות
טבלת קלוריות
הדפס מתכון
הדפס מתכון
שלח לחבר
שלח לחבר
xxx
 
פעולות אחרונות
 
 
 
תגובות
הוסף תגובה 0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.