איינץ צווי דריי... בירה!

 
עודכן 20:11 14/08/2007
אורני גופר

בירה לגרמני זה כמו מים לכל בן אדם נורמלי אחר. הם לוקחים את העניין ברצינות ייקית אופיינית, עם חוקים ודיקדוקים, וגומעים ליטרים על בסיס יומי

 
 
 
 
 
(תמונה: Britvich Dreamstime)
(תמונה: Britvich Dreamstime)
אם תשאלו שני מבשלי בירה בלגים איך מכינים שיכר, תקבלו מגוון תשובות ומתכונים. אם תשאלו הולנדים סביר שיהיה דמיון רב יותר בין הגרסאות, אך יתגלע ויכוח על הניואנסים. אם תשאלו שני גרמנים התשובה תהיה זהה לחלוטין והם גם יוציאו לכם את האמנה ליצירת בירה שהיא בבחינת חוק כבר מ-1480. אמנת ה"ריינהייצגבוט" או: "חוק טוהר הבירה הגרמני".

החוק קובע שבירה מותר להכין משעורה, מים שמרים וכישות בלבד. דגנים אחרים, תבלינים וטעמים, ותוספי סוכרים - אסורים כולם. כל תוספת כזו, והעבריין נענש בחומרה. קחו לדוגמא את בירת בוק, לאגר שחורה המכילה גם חיטה, ועל כן היה אסור לקרוא לה "בירה". לא מקרי הדבר, שהלאגר הפך לז'אנר הבירה הנפוץ והדומיננטי בגרמניה. בנו הבלונדיני, הפילסנר, הוא הבן המועדף.

הפילסנר היא בירה צלולה בהירה ומרירה, ממוצא צ'כי, בעלת מרקם קליל ומפולטר המתקרב למים (ויש שיגידו לשתן דווקא, במותגים הרעים שלו). רצוי לשתות אותו טרי מהחבית, שכן אז נשמרים טעמי המאלט העשירים שלו. הפופולאריים: Beck's, Lowenbrau, Bitburger ורבים נוספים.
 

קונטרול קולש

האייל שרצה להיות לאגר. קולש (ויקימדיה)
האייל שרצה להיות לאגר. קולש (ויקימדיה)
פילסנר הומצא במאה ה-19. האייל (Ale) לעומתו, נמצא בשטח כבר אלפי שנים. למרות 'אמנת הביר-נאצי', שרדו בגרמניה מגוון של טעמים מסורתיים של שיכר שהקפידו על כללי האמנה. מביניהם, ראוי לציין את אלו של הערים השכנות דיסלדורף וקולון. תחרות מרה של יוקרה בין ה"אלטביר" של דיסלדורף לקולש (Kolsch) של קלן, יצרו יריבות תרבותית שהיא כבר בגדר אגדה.

ה"אלט-ביר" (Altbier) של דיסלדורף הוא אייל מצוין, עשיר טעם, בצבע נחושתי. אלט, שמשמעו "ישן" בגרמנית, בא לציין את עתיקותו של המתכון, שנולד סביבות המאה ה16. המלצת הבית לאלט-ביר טובים: Uerige, Schlüssel, Füchschen- הזמינו אותם עם בשרים מעושנים ונקניקיות עזות טעם, ותעבירו ערב משכנע.

האלט-סטאדסט שבמרכז דיסלדורף מכונה 'הבר הארוך בעולם' - רחוב של שני קילומטר המאוכלס כמעט אך ורק מהפאבים הטובים באירופה.

הקולש הוא גאוות תושבי קלן השכנה. משמעות השם מעידה על מוצאו. על הקולש נאמר, שהוא 'האייל שרצה להיות לאגר' וזאת על שום צבעו – צלול בהיר מאד, צהוב ממש זוהר, וגם מריר. הוא מוגש בטמפרטורה בה אוחסן – 10 מעלות צלזיוס, ונמזג לכוס ארוכה וצרה כצילינדר, שזכתה לכינוי ה"מבחנה". זו מכילה רק חמישית הליטר בירה, ולכן מומלץ לצרוך כמה "מבחנות" כאלה.
בעבר, אם טעית וביקשת את המשקה הלא נכון בעיר הלא נכונה, הטעות היתה נגמרת בקללות ולעתים אפילו מכות. בעידן שלנו הפכו הגרמנים, על כורחם, לפציפיסטים הלוקחים את החיים בבירה ובהומור. ולראייה, במקום להרביץ, מוכרים בקלן מקלדות למחשב שבהן מופיע מקש Kolschבמקום מקש Alt.
 

ברלין וויסה או: ה"שמפנייה להמונים"

(תמונה: SXC)
(תמונה: SXC)
ברלין ווייסה (Weisse) הוא האייל הייחודי והמפורסם ביותר של ברלין. מדובר בבירה חמצמצה ויבשה עם אופי שניתן להגדירו רק כשפריצי, וארומה פירותית מרעננת. אחוז אלכוהול נמוך של 2.5-3% מאפשר לשתות בלי סוף, כמו שהגרמנים אוהבים. נהוג להוסיף לה סירופים ממותקים - סירופ אוכמניות "אדום", או סירופ וודרף "ירוק" (חספסנית ריחנית). אם בא לכם להיות ברלינאים בברלין, אמרו למלצר שלכם, "תביא ירוק" או "תביא אדום". עם זאת, כדאי לנסות אותה נקייה, ללא הסירופים, שנועדו לכסות על החמצמצות המקורית. מתאים לאכול לידה Weisswurst, נקניקיית עגל ועשבי תיבול. על גרסת הסירופ של הוויסה מומלץ להתפנק בקינוחים ועוגות שמכילים פירות.
 

בירת בוק – בעיקר בכריסטמס

למרות שמה, בירת בוק (Bock) אינה מתאימה דווקא לאנשים סתומים. מכינים אותה בסתיו או באביב ושותים אותה, לפי המסורת, בחגים כמו כריסטמס ופסחא. בוק היא בירת לאגר חזקה יחסית - 6.5-8% באלכוהול, צבעה נע בין החום-אדמוני לשחור, והיא סמיכה וקרמית. טעמה מתוק-מריר עם נטייה לראשון, והיא עשירה בטעמי עומק: ליקריש, טופי, קפה, טבק ופירות.

מדי כמה שנים, בסביבות אוקטובר, מתקיים באמסטרדם פסטיבל של בוק-ביר. אם יוצא לכם להגיע וגם אם לא, מומלץ לנסות את סוגי הבוק הבאים:"Groningsche Hanzebock" ו-"Pelgrim Bockbier".

בירת Schwarzbier מגיעה ממזרח גרמניה, והצטרפה לתפריט הכלל-גרמני לאחר נפילת חומת ברלין. מדובר בלאגר חום-שחור מלא, בעל ארומה קפאית או שוקולדית שמקורה בשימוש במאלט קלוי. הכוס מגיעה עם קצף סמיך המתנוסס גבוה-גבוה מעל השוליים, כמו קפוצ'ינו משנות השמונים. הולך מצוין עם לחם שחור וגבינה, וההמלצה היא ללכת על המותג המקורי והמפורסם,
Köstritzer.
 
 

פסטיבלי בירה

הגרמנים אוהבים בירה, ובכמויות. יש ערים בהן לא תשיגו בירה בכוס של פחות מליטר. כל שנה בסוף השבוע הראשון של אוגוסט, מתקיים בברלין פסטיבל בירה ענק, הגדול באירופה. שדרות קרל מרקס, מוקד הפסטיבל, הופכות לגן עדן של אוהבי בירה: 240 מבשלות מ-80 מדינות, ולא פחות מ-1,750 סוגי בירה. סביב הבירה יש הופעות חיות, ודוכני אוכל למכביר.

אם מינכן מתאימה לכם באוקטובר הזה, תיקלעו היישר לפסטיבל בירה נוסף - ה"אוקטוברפסט", עם הרבה אוירה מקומית שמחה ובירת - Marzen, הלאגר המקומי שמכינים במינכן במיוחד לפסטיבל.
 

קינג ג'ורג', מאחוריך

מזון הבירה הפופולארי והנמכר ביותר בפאבים ובדוכני רחוב הוא, כמה גרמני, נקניקיות. כפי שניתן להבין מהרשימה הבאה, ה- Wurst הגרמניות מושקעות ומוקפדות - דליקטסים של ממש. הגרמנים כידוע, מומחים גדולים לאפיית לחמים. הנקניקיות מושמות לא רק בלחמניות לבנות רכות, אלא גם בלחמים שחורים של שיפון ושאור.

Currywurst- להיט בברלין. נקניקיית חזיר פשוטה המוגשת חתוכה על צלוחית קרטון בתיבול קטשופ-קארי. יש אגדות שמקיפות את מקור התיבול יוצא הדופן הזה. אחת מהן כוללת סיפור על שקית קארי שנפלה לדלי קטשופ.
Bockwurst - נקניקיית עגל מתובלת בעירית ופטרוזיליה. מוגשת מימים ימימה עם בירת בוק ומבושלת במים או בבירה.
Bratwurst – נקניקיה סופר בהירה, המכילה בקר וחזיר, ג'ינג'ר, עירית, מוסקט ותבלינים. עשויה וול-דאן על הגריל או בטיגון.
Weisswurst- נקניקייה לבנה. מעדן מבשר עגל, בקר וחזיר, שמנת, ביצים ותבלינים, ומוגשת לרוב באוקטוברפסט של מינכן על לחם שיפון עם חרדל מתוק, ובירה כמובן.
Braunschweiger- נקניקייה רכה למריחה. זן חיוור-לבנבנן העשוי מכבד חזיר מעושן, ביצים, שמנת וחלב.
Cervelat- דומה לסלאמי איטלקי. עשויה מבקר וחזיר, חרדל, שום והמון תבלינים.
Frankfurter- הגרמניה האורגינלית הידועה (שלא כמו האמריקנית בעלת אותו שם). מכילה בשר חזיר ושומן בייקון מעושן. מבושלת בנוזלים, מים או בירה ומוגשת עם כרוב חמוץ, בצל מטוגן וסוגי חרדל שונים.
Wienerwurst- נקניקיה זו היא כנראה המקור של ה"פרנקפרטר" האמריקני. מכילה בקר, חזיר, שום וכוסברה.
Knockwurst- קצרה, שמנמנה ומעושנת מוכנת בגריל או בשליקה. מכילה חזיר ובקר מעושן, הרבה שום ותבלינים. מוגשת עם כרוב חמוץ.
 

נקניקיות חזיר מבושלות בבירה

חזיר אוהב לשחות בבירה
חזיר אוהב לשחות בבירה
לייצר נקניקיות זה סיפור מסובך ולא כדאי בלי כל מיני עזרים מיוחדים. פשוט קנו נקניקיות חזיר לבנות שאפשר להשיג בארץ במקומות המתאימים.

החומרים:
8 נקניקיות חזיר (לא מעושנות מסוג Bratwurst)
2 בצלים
1 כוס בירה, פילסנר או לאגר כהה
שמן קנולה

אופן ההכנה:
1. יש לדקור את הנקניקיות בעזרת מזלג על מנת שלא יתפוצצו בבישול.
2. הכניסו את הנקניקיות למחבת עם מעט מים (בגובה ס"מ- מינוס). בשלו את הנקניקיות כשהסיר מכוסה. יש לבשל על אש נמוכה ולא להביא לרתיחה. לאחר כמה דקות המים ייעלמו.
3. בשלב זה מורידים את המכסה ומשחימים אותן קלות בעזרת השומן שנשאר במחבת.
4. להוסיף את הבצל הקצוץ לרצועות. לטגן עד השחמה.
5. הוסיפו כוס בירה ובשלו עוד כחמש דקות על אש קטנה.

כתוספת למנה, הכינו כרוב חמוץ בבירה:
1 קופסת שימורי כרוב חמוץ
3 שיני שום
פלפל לבן
כוס בירה בהירה
לסנן היטב את הכרוב ממיצי השימור, לשים בסיר עם 3 שיני שום שבורות. לתבל בפלפל לבן. כשהתערובת מתחממת להוסיף כוס בירה ולבשל כשעה על אש קטנה.

להגיש את הנקניקיות בליווי הכרוב, חרדל מתוק ובירה גרמנית כמובן. פרוסט!
 
 
רשימת קניות
רשימת קניות
המרת מידות
המרת מידות
טבלת קלוריות
טבלת קלוריות
הדפס מתכון
הדפס מתכון
שלח לחבר
שלח לחבר
xxx
 
פעולות אחרונות
 
 
 
תגובות
הוסף תגובה 0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.