סיוטי ט"ו באב

 
עודכן 14:13 12/02/2008
צ`אק פליז

זה לא פשוט למלצר בחג האהבה. מלצר בהפרעה שרד עוד אחד כזה, והוא כאן בשביל לחלוק איתכם את התופת. זהירות - תמונות קשות

 
 
 
 
 
למה אני צריך להיחשף למראות כאלה? (תמונה: ASAP)
למה אני צריך להיחשף למראות כאלה? (תמונה: ASAP)
מאז ומתמיד תיעבתי את כל חגי האהבה למיניהם. כשלא הייתה לי אהבה, מסיבות ברורות. ומאז שיש לי, מסיבות ברורות עוד יותר. למה בכלל צריך לחגוג את האהבה? בשורה התחתונה, כשמחשבים, היא עושה לנו הרבה יותר רע מאשר טוב. וזה רק אני, או שיש איזה חמישה מועדים שונים בשנה שחוגגים בהם את האסון הזה. אם אין לנו שום בעיה להשאיל את חג האהבה הנוצרי וחג האהבה האסקימוסי, אז למה לעצור כאן? בואו נחגוג גם את יום העצמאות האמריקאי ונעשה לנו איזה כריסמס קטן. בסופו של דבר, מי שאין לו אהבה נכנס לדיכאון קליני ומי שיש לו אהבה נכנס לחובות ומקבל נקע במוח מלחשוב על רעיונות מקוריים.

לנו המלצרים, חג האהבה, ולנטיין וכל יתר התירוצים לארוחות מיוחדות ורומנטיות, הופכות את העבודה מקשה לקשה, דביקה ומנג'סת. חג האהבה בדרך כלל גם מגיע עם חמסין, כך שהכול עוד יותר כיף.

המרוויחים הגדולים של ט"ו באב הם כמובן העסקים למיניהם, ונתח יפה מכך לוקחות המסעדות. באופן פלאי מסעדות רבות הוגות לכבוד החג תפריט זוגי מדהים ומענג, שלא ניתן לעמוד בפניו, ולרוב גם לא ניתן לעמוד בו מבלי לקחת משכנתא נוספת. כמובן שלהישאר בבית זו לא אופציה, הרי זה המלכוד הקלאסי של חגים מסוג זה.

ט"ו באב נראה בהתחלה כמו ערב רגוע. ואז פתאום, בשש בערב, בום! הטלפונים קורסים ודף ההזמנות מתמלא לסבב שני וגם שלישי. אנשים לוקחים כל מה שתוכל להציע להם, גם אם זה שני מקומות ליד השירותים עם הגבלה לחצי שעה, ובינינו, הם היו מוכנים גם לשים שולחן בתוך השירותים בשביל עוד חמש עשרה דקות.
 

מאמי - יוצאים!

איך נוצר המצב הזה? האם אנשים נזכרים ברגע האחרון שזה ט"ו באב? לא בדיוק. הרי אמצעי התקשורת מפמפמים לנו על כל הדברים הוורודים והאדומים שאפשר לקנות, כבר שבוע לפני החג, ולא מאפשרים לאף אחד להתחבא מאחורי התירוץ של "לא ידעתי". אבל הגברים בכל זאת מנסים להתחמק, החברות שלהם לא אומרות כלום, כי הן מצפות ממנו לתכנן משהו הפקתי. הן מחכות ומחכות, משוויצות לחברות שאם זה לא קרה עד עכשיו הוא כנראה מתכנן משהו באמת גדול. והנה מגיע לו אחר הצהריים, והן מבינות שהפרחים לא בדרך וכנראה גם הוא לא (כי הוא קבע ללכת עם חברים לבירה).

השיחה הבאה לא תאחר להגיע:
מאמי: "מותק, בוא נעשה משהו לט"ו באב".
גבר גבר: "בובה, לצאת בט"ו באב זה הכי נדוש".
מאמי: "בובי, אני רוצה לעשות משהו. אי אפשר שנהיה היחידים שלא עושים כלום".
גבר גבר: "אבל מאמי, אצלנו כל יום זה ט"ו באב".
מאמי: "ידעתי, אתה לא אוהב אותי".
גבר גבר: "לא, לא, אל תבכי. נו, איך קוראים למסעדה הזאת שאת אוהבת?"
מאמי: "טורקיז. הנה המספר. סידרתי לך בגדים על המיטה, אני רצה לקוסמטיקאית".
 

תיזהרי.... יש טבעת בסלט קינואה שלך

ואז הם מגיעים למסעדה. חצי שעה קודם הם רבו כמו אני לא יודע מה, אבל משהו בחדר מואר בנרות ומלא בלונים בצבע אדום גורם להם להירגע. למרות שמדובר בחג של כולם, הם סגורים על זה שהם הזוג הכי והיחיד שמאוהב, והמסעדה נערכה רק לכבודם.
כל הזוגות מתנהגים כאילו הם נרשמו בכניסה לתחרות הזוג המאוהב והולכים די רחוק כדי לזכות בתואר הנכסף. הם מאכילים אחד את השני בכפית, לוגמים יין בידיים משולבות, מעפעפים בעיניהם (גברים שלא יודעים לעפעף, רק סוגרים קצת את העיניים, מנענעים את הראש ומדברים בקול בס) ומתמזמזים בפראות על השולחן. לנו לא נשאר אלא לעמוד בצד ולהקיא, עד שיועילו לחלץ את אחת הלשונות בשביל להזמין כבר, ולגאול אותנו משלולית הדבק הורדרדה הזו.

חלק ממיטב בחורינו מנצלים את הרגע הרומנטי (והמקורי) בשביל להציע נישואין. עכשיו, בואו נדבר על זה רגע: האם זה שאתה רוצה להציע לבחורונת שלך נישואין, אומר שאני צריך לקחת חלק פעיל? מה עוד לא עשיתי - כבר קברתי טבעות בקינוחים, הטבעתי אותן בשמפניה, ביימתי הפסקת חשמל, קראתי לבחורות לטלפון מסתורי, הבאתי ורדים, אפילו שרתי פעם אחת (חודשים אצל הפסיכולוג ועדיין לפעמים אני קם בלילה עם זיעה קרה).
 

כלבלב, הו בידי בם בם

בין כל הזוגות המאוהבים, תמיד ימצא גם איזה בחור, עם הבעה של גור כלבים, שאיזו מכשפה הבריזה לו. הוא יושב, לבוש בבגדים הכי יפים שלו, ומחכה ומקווה. הוא מבואס מאוד, אבל לא רוצה שיראו, אז הוא מזמין יין, ומשהו לאכול, אבל בדרך כלל לא באמת נוגע בזה. הוא ידבר קצת בטלפון (בדרך כלל עם עצמו) וינסה לשדר"עסקים כרגיל". אנחנו, בניגוד למה שחושבים, לא עורכים התערבות כמה זמן הוא יחכה לפני שהוא יבין שהיא לא באה. להיפך, הוא יקבל ערימות של סימפטיה שאולי היה עדיף לחלק ביום יום לכל הלקוחות, אבל שמורים למקרים כאלה. נמלא לו את כוס היין הריקה, נפרגן לו איזה קינוח, רק שירגיש טוב המסכן.

היה לנו אחד כזה השבוע, וכשהוא קם ללכת, הוא ספק הפיל, ספק השאיר על השולחן ורד אדום. היתה המון עבודה, אבל כל המלצרים עצרו לרגע. זה אולי לא נשמע כמו משהו מיוחד, ואולי אף לקוח לא שם לב, אבל רגע כזה בתוך מבול של עבודה, זוכרים.
 
 

בשישי הבא

פלאפונים - כן, אני אמתין עד שתסיים את השיחה בשביל לקחת הזמנה. לא, אין לי שום דבר אחר לעשות.
 
 
רשימת קניות
רשימת קניות
המרת מידות
המרת מידות
טבלת קלוריות
טבלת קלוריות
הדפס מתכון
הדפס מתכון
שלח לחבר
שלח לחבר
xxx
 
פעולות אחרונות
 
 
 
תגובות
הוסף תגובה 0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.