מבוא לבירה אירופאית

 
עודכן 19:57 14/08/2007
אורני גופר

אנחנו מתכבדים להפריך כמה אגדות ולהסביר כמה הסברים על מנת שתוכלו לצלול לעולם הבירה האירופית בדעה צלולה (זמנית בלבד). בירה זה לא מה שחשבתם

 
 
 
 
 
הפעם הראשונה שלי הייתה כשנכנסתי לפאב לונדוני בגיל 18 בטיול של לפני צבא. נפעמת מריבוי ברזי הבירה, פניתי למוזג בטבעיות וביקשתי בירה, והוא החזיר באותה טבעיות "אייל או לאגר?". עד אז לא הנחתי שיש הרבה על מה לדבר, בירה זה בירה וזה הולך טוב עם בוטנים וזיתים. כדי לא להסגיר את בורותי פשוט הצבעתי על אחד הברזים וקיוויתי לטוב. עד היום אני לא יודעת מה שתיתי, אני רק זוכרת שזה היה מדהים. מאז למדתי שיש הרבה לדעת על בירה ודעות קדומות על בירה שוות ערך לחטא הקדמון, אז בשביל לחסוך לכם כאבי ראש, להלן 10 דברים שכדאי לדעת על בירה.
 

1. אייל זה לא בירה

לא נכון. נתחיל מזה שגם האייל וגם הלאגר- זה בירה. האייל הוא אחד המשקאות הלא מובנים בעולם וזאת מפני שהתפוצה של אייל ירדה משמעותית מאז התפשטות הלאגר. הלאגר עשה לאייל מה שהעורבים והיונים עשו לשלל ציפורי הבר. דרוויניזם אכזר.
ההבדל בין השתיים טמון בעיקר בתהליך ההפקה ובסוגי השמרים שבשימוש. לדוגמא, טמפרטורה וזמן הבישול: אייל- חם ומהר, הלאגר- קר ולאט, יחסית. שמרי האייל תוססים למעלה ושל הלאגר למטה. מה שנקרא בעגה המקצועית "התססה עילית" ו"'התססה תחתית". להבדלי הטעם, עוד נגיע.

2. בירה צריכה להיות קרה

לפעמים, לרוב לא. אייל צריך לשתות בטמפרטורה בה הוא אוחסן בין 10-15 מעלות. זו לא בירה חמה, זו בירה טעימה! מפתיע, אבל בשטח זה עובד נפלא. קור הורג את הארומה של המשקה וסוגר את הטעם, שבאייל יש והרבה. לאגר צריך להגיש בין 4-8 מעלות. היום מקובל להגישו קרוב לאפס. קשה למצוא בעל מקום שיעיז להגיש משקאות אלו בטמפרטורה הנכונה להם, וחבל.

3. רוב העולם מעדיף לאגר

אז מה? וזה גם לא תמיד נכון... את העובדה שהיום 97% מהעולם מעדיף לאגר קושרים לתפוצה של משקאות קרים מוגזים אחרים (קוקה קולה, אם לא הבנתם). הלאגר משווק בסגנון דומה. כי תאגידי הבירה הענקיים משווקים בעיקר לאגרים.
 

4. בירה זה מר

(תמונה: SXC)
(תמונה: SXC)
לא אם שתיתם אייל קריאק חמצמצה מבלגיה או בירת חיטה גרמנית עם טעם של לחם טרי או דאבל שוקולד סטאוט אירי ויש עוד דוגמאות לרוב. ועדיין, כן, בכל הבירות מרירות בדרגה כלשהי התלויה בכמות התיבול בכשותית (hop) צמח תבלין מסוג מטפס, אשר מלבד טעמו המריר הנפלא הוא בעל כישרון כחומר שימור טבעי. (אגב, אומרים כשותית כדי להבדילו דווקא מהכשות, שהוא צמח טפיל הגודל פרא, שמי שישתמש בו ולא בכשותית בבירה שלו, סופו יהיה רע ומר, אבל לא במובן המהנה של המונח.) יצרנים המגזימים בשימוש בכשותית המביא למרירות מוגזמת, מוציאים שם רע לבירות.

5. בנות לא שותות בירה

לא נכון! שותות והרבה. באירופה בנות לא מכירות את המושג "שליש" וגומעות חצאים כאילו אין מחר.

6. בירה טובה היא בירה חזקה

אין קשר בין איכות הבירה לחוזקה, כמו כן אין קשר בין הצבע לחוזק. הגיניס המפורסמת מכילה 4.2 אחוזי אלכוהול ואילו ה-Duvel הבלגית תמימת המראה מחזיקה ב-8.5 אחוז מרשימים.

7. בירה לא הולכת טוב עם אוכל

ספרו את זה לבלגים שפיתחו מטבח בירה המשובח cuisine le bier", תצחיקו את טועם הבירות המהולל, מייקל ג'קסון, שיזווג עבורכם לכל בירה את המנה שהולכת איתה בדיוק: הפילסנר הצ'כית "אורקוול" עם דגים, פורטר עם צדפות, ווסטמאלה או דובל הבלגיות עם אספרגוס, אימפריאל סטאוט עם קינוח שוקולד. התאמות מכונותpairing . יש זיווגים שמבוססים על הקבלה בין טעמי הבירה למנה, ויש שינגידו בין השניים לכדי דואט. בחיי, לא רק בייגלה וזיתים.
 

8. בירה זה ממלא/ משמין

קצת, לא נורא. גם זה יחסי - בירה משמינה בדיוק כמו קולה או משקאות ממותקים אחרים אך הרבה יותר מזינה מהם. בבירה יש כמות גדולה של ויטמין 6B ששומר על הלב, והיא גם עושה מצב רוח מצוין וזה כשלעצמו עושה טוב ללב. הכול כמובן, במידה. מרירות כשותית בבירה ידועה כמעוררת תיאבון. תיאבון בריא כמובן.

9. מושגים בטעימת בירה

צבע - כמו כל התרשמות תתחילו מהמראה. גווני הבירה תלויים ישירות בגוון המאלט שבשימוש ורמת הקלייה שלו. יש מגוון מדהים בין צהוב חיוור, דרך אדום, נחושתי, כלה בחום ועד השחור משחור. ה"טופ" – הקצף. קשה להמעיט בחשיבותו, משנה צבעים צורה ודחיסות לפי סוג הבירה והמזיגה ויש לו חלק קריטי בחוויה.

צלילות - פעם רוב הבירה הייתה לא מפולטרת, זאת אומרת, השמרים שכבר עשו עבודתם בהפיכת סוכרים לאלכוהול, מתו, אך הושארו בנוזל ותרמו לעכירות. בירה צלולה נחשבה איכותית ונקייה יותר. היום מתגעגעים לעכירות והיא חוזרת לאופנה, בעיקר בבירות חיטה.

ארומה - הניחוח וההשפעה על בלוטות הטעם היא נושא לטועמים מומחים, שהם גם פייטנים לא קטנים, המסוגלים לזהות עולם שלם של טעמים שלא חלמתם למצוא בבירה רק בעזרת הארומה. צורת הכוס משפיעה על שחרור הארומה וגם הטמפרטורה. בירה שמוגשת בטמפרטורה הנכונה שלה, תאפשר למלוא הארומה להגיע לאפכם. נסו להריח לאגר באפס מעלות – זהו ריחו של שיעמום.

התחלה - המסר הראשון למוח כשהנוזל נכנס לפה.

גוף - כשאומרים גוף מלא, בינוני או קל, לא מתכוונים למי שיושב מולכם בפאב, מתכוונים למידת נוכחות המאלט. הכוונה מבחינה פיזית ממש. יש שנרגיש "קריספיות", דהיינו פריכות, או לחילופין מימיות. כאמור, השמרים מפרקים את הסוכרים שבשעורה אך לא את כולם. על פי רוב, באייל, נשארת יותר נוכחות שעורה "לא מפורקת", על כן ה"גוף" יהיה מלא יותר. בלאגר, ההתססה ארוכה ושלמה יותר והתוצאה גוף צלול "קליל" יותר.

סיומת - משחקי גומלין על בלוטות הטעם ממשיכים להשתולל גם אחרי החזרת הכוס אל השולחן והפקת צליל הסיפוק "האאא". הסיומת מגלה הרבה טעמים נסתרים. טעמי הכשותית נוהגים להזדקף אז, גם תבלינים אחרים וטעמי העומק, אם בנמצא. בהוגרדן למשל, אפשר לחוש בפירותיות ושימוש בכוסברה. שימו לב, בסיומת, מתחבאים גם טעמי לוואי בבירות פחות איכותיות.

10. אייל אייל ישראייל?

אתם בוודאי רוצים לחקור עכשיו איזו בירה על כל השלבים, ולצורך כך כדאי לנסות דברים חדשים. בשביל זה מוגש לכם פרוייקט הבירה שלנו, שבו בסדרת כתבות על "מעצמות הבירה של אירופה" עם דגש מסוים על השיכרים המעניינים שלהם (איילים).
אם חשקה נפשכם לנסות מהמשקאות שעליהם יסופר אנחנו ממליצים על נורמה ג'ין, הטמפל בר, אוונגרד ועוד אי אלו מקומות ישראלים שמבינים עניין בבירה.
אם בא לכם לבדוק תוצרת מקומית במבשלת שיכר משלנו , נסו אתThe dancing camel בלי פוזה תל-אביבית אבל בתל אביב. עם פאב צמוד וליטרים של תשוקה לבירה ציונית, צריך עוד משהו?
 
 
רשימת קניות
רשימת קניות
המרת מידות
המרת מידות
טבלת קלוריות
טבלת קלוריות
הדפס מתכון
הדפס מתכון
שלח לחבר
שלח לחבר
xxx
 
פעולות אחרונות
 
 
 
תגובות
הוסף תגובה 0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.