לא, אתה לא במשרד

 
עודכן 11:23 17/08/2007
צ`אק פליז

אמנם יש לי רגלים ארוכות ושיער גולש (על החזה), אבל אני לא הפקידה שלך. אנשי עסקים הם הסנוניות הראשונות בבתי קפה בבוקר. מלצר בהפרעה בוחן את התופעה

 
 
 
 
 
עוד 10 דקות פותחים (תמונה: photoboti,  flicker)
עוד 10 דקות פותחים (תמונה: photoboti, flicker)
בית הקפה נפתח בשמונה בבוקר. בחמישה לשמונה המקום שומם, וקשה להאמין שיפתח לציבור בעוד חמש דקות. כסאות על השולחנות, מלצריות מנמנמות תוך כדי מילוי סוכרים ומלחיות, אחמ"ש שמנסה לשווא לעורר את המחשב ומכונת הקפה עוד נמה את שנתה. פתאום מישהו מכריז "יאללה, כבר חמישה לשמונה" וכולם מעבירים הילוך ומתחילים לרוץ כמו נמלים קטנות. תוך חמש דקות המקום עובד, כאילו לא נסגר מעולם. בשמונה וחמישה מתחילים כבר להיכנס החלוצים הראשונים, ובשמונה וחצי כבר צריך לשכב עם מישהו בשביל שולחן פנוי.

שמונה עד תשע וחצי, אלו הם השעות של אנשי העסקים. ניתן לזהות אותם בקלות כבר בכניסה- כולם לבושים כחול ושחור, בלי יוצא מהכלל. בעצם, תמיד יש את היוצא מהכלל, זה שמחליט להגיע עם חולצת הוואי צבעונית, כובע בוקרים אוסטרלי ומוקסינים. וכן, הוא איש עסקים. כן, כולם מכירים אותו. וכן, לא נדיר שהוא אחד מהמוצלחים שבהם (או לפחות מהעשירים) ו..לא, זה שאתה עשיר עד גיחוך לא אומר שיש לך טעם טוב או משהו.
 

תצא בחוץ - סגור!

מה שנחמד באנשי עסקים זה שהם באים בזמן, ולרוב גם הולכים בזמן, כלומר מהר. אך מדי פעם מתגנב איזה אחד שלקח את ההמלצה "להגיע חמש דקות לפני" לאקסטרים. וכך לפגישה שנקבעה לשמונה הוא כבר מתייצב בשבע וחצי. אם קראתם את התיאור של איך נראה הקפה בחמישה לשמונה, אתם רק יכולים לנחש איך הוא נראה בשבע וחצי. הוא מגיע, עם החליפה ותיק ג'יימס בונד שאמא שלו קנתה לו, כזה עם הראשי תיבות על האבזם, ותוהה מה קרה לבית קפה שהיה פה פעם. לקוחות אף פעם לא חושבים שהמקום באמת נסגר, ובשבילם הוא צריך להיות זמין בכל זמן ובכל עת, במיוחד אם הם מתייחסים למקום בתור המשרד השני שלהם.

אז הבחורצ'יק הוא עומד תוהה אל מול התופת שנקלע אליה, ומולו מתייצבת מלצרית שעוד לא משלמים לה בשביל לחייך: שיערה סתור, היא עוד לובשת פיג'מה ועיניה נפוחות משינה. הבחור לא מתבלבל ומודיע למפלצת שמולו שהוא הגיע לפגישה שתיערך בשעה שמונה, הוא פשוט קצת הקדים. המלצרית לא מתבלבלת בחזרה, ומודיעה לו באופן שאינו משתמע, שהאתר נפתח בשמונה אפס אפס. וכאן מגיע החלק שאתם לא קולטים – במילים האלה, ביקשה המלצרית החיננית להבהיר מעבר לכל צל של ספק שאת הזמן שנותר עד פתיחת המקום תצטרכו למלא לבד, לא כאן. אתם יכולים לשבת באוטו, על ספסל, לעמוד על הראש או לדפוק אותו בקיר. העיקר שלא פה, החוצה, קישטה. עד שהמקום נפתח בשעה שכתובה על הדלת (!), אתם לא מוזמנים, לא משלמים ואנחנו – לא נחמדים. כל עוד סגור יש לנו פטור.
 

על כל סנטימטר באגו, נפתח חלון הזדמנויות

לאנשי עסקים ומלצרים יש סוג מאוד מעניין של מערכת יחסים. אמנם מדובר בלקוחות שלרוב הם גסי רוח ומרוכזים בעצמם (זה ידוע שאם יש לך כסף אז השמש זורחת לך מהתחת), אבל מדובר ביחסי גומלין שתחילתם בעובדה שאתה יכול לגרום להם לצאת כלים עוד יותר גדולים מול לקוחות, או מי שלא יהיה שאיתו הם נפגשים. אם אתה יודע מה ה"רגיל" שלו, אם אתה מפנק אותו באיזה אקסטרה ונותן לו להרגיש בלבית מול הדייט שלו, הוספת לו כמה סנטימטרים לאגו, לגובה ומי יודע לאן עוד. אתה מצידך, מתחכך בפרסונות שאין לך הרבה צ'אנס להיתקל בהם בדרך אחרת, שיודעים איך קוראים לך ויודעים שאתה בסדר איתם. ומכיוון שפה בארץ חמדת אבות זה הכול עניין של את מי מכירים, אז אם יש לך שכל, אולי תצליח לשחק עם הקלפים שלך נכון ולעבור לצד השני של המתרס. כמות השרים, אנשי היי-טק, מנכ"לים ועורכי דין שעוברים דרך בית קפה בשמונה בבוקר, אפשר למצוא אולי רק במסיבת יום הולדת של רני רהב, ולשם לא נראה שתוזמן בקרוב.

עבדתי עם לא מעט מלצרים שברגע הנכון תפסו הזדמנות ועברו לצד השני. וזה לא שלא קיבלתי הצעות, אני פשוט מאוד מאוד אוהב את המקצוע שלי. מאוד כבר אמרתי?
 

לפ-טופ, בליינד דייט , דרג וזרג

אני פה, תגיע! (תמונה: Io Foto Dreamstime)
אני פה, תגיע! (תמונה: Io Foto Dreamstime)
הרבה פעמים שני אנשי עסקים קובעים פגישה מבלי שנפגשו מעולם, סוג של בליינד דייט. הראשון אומר לשני בטלפון "אני אהיה זה עם החליפה הכחולה והלפ-טופ". בשעה המיועדת השני מגיע ומגלה שכולם לובשים חליפות כחולות ויש כל כך הרבה לפטופים על השולחנות שכדאי היה לחלק בכניסה מגיני אשכים נגד קרינה.

יש את הטיפוס שסגור על זה שהוא במשרד שלו ופוקד על המלצר: "כשיעקב מגיע, תגיד לו שאני בפנים". מלצר המנוסה יגיב ב"טוב" ויחזור לעסוק בענייניו. מלצר מתחיל יעשה את הטעות הראשונה שלו לאותו בוקר, וישאל איך הוא אמור לזהות את יעקב. נכון שהסיבה היחידה שהמלצר אמר את זה היא להבהיר לחליפה שהוא לא מכיר את יעקב ושבאופן כללי יעזוב אותו בשקט. אבל הוא הגיע למשרד, ובמשרד יש כללים ולכן מיד ובלי להתבלבל, החליפה יספק תיאור מפורט של יעקב שכולל "הוא ילבש חליפה כחולה ויהיה לו לפטופ ביד" וידלג לו פנימה בשמחה. זהו, המידע ברשותך, וכעת אין לך אלא להשתחרר מכל חובותיך (שכוללות בערך חמישים אנשים כרגע) ולעמוד לחכות ליעקב.

ולסיום אחד מרגעי הקסם האהובים עלי: שני תותחים שאמורים להיפגש, מגיעים יחד בלי לשים לב, וכל אחד מהם תופס שולחן, מבסוט שהוא הגיע קודם. כשהזמן עובר ושניהם מחכים כמו אהבלים, נשאלת השאלה "להתקשר או לא להתקשר"? וזו אכן שאלה. כל אחד מהם מעדיף לחכות עוד דקה מאשר להתקשר לשני וכשאחד מהם מתקשר לבסוף, זה מאוד משעשע לראות מהצד איך הם עולים על הגילוי. מי יאכל את הפאדיחה ויקום לעבור שולחן? מה זאת אומרת מי - זה עם החליפה הכחולה, ברור.
 
 
רשימת קניות
רשימת קניות
המרת מידות
המרת מידות
טבלת קלוריות
טבלת קלוריות
הדפס מתכון
הדפס מתכון
שלח לחבר
שלח לחבר
xxx
 
פעולות אחרונות
 
 
 
תגובות
הוסף תגובה 0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.