אוכל בהוליוודית

 
עודכן 15:03 20/09/2007
יפעל ביסטרי

לקינוח הנה סרטי האוכל האמריקניים שאסור לפספס. אמנם יתכן וישנם כאלו שקופחו, אבל לפניכם טעימה מכל אספקט של המטבח ההוליוודי - אקשן, דרמה, תעודה ואנימציה

 
 
 
 
 

דינר רש, Dinner Rush

(כרזת הסרט)
(כרזת הסרט)
(בוב ג'יראלדי, ארה"ב, 99 דקות)
דרמה קצבית המתנהלת רובה ככולה במסעדה מצליחה. שעת הלחץ של ארוחת הערב התחילה במסעדת "גיגינו" שבטרייבקה. לואיס, בעל המסעדה ואביו של השף אודו, מביט בעניין על אורחי המסעדה הגודשים את מה שהיה פעם מסעדה משפחתית ועכשיו הוא המקום להיראות בו. לתקציר המלא...
אוכל: קצב ואקשן הינם חלק בלתי נפרד מהווי המטבח, לא כל שכן, מטבח של מסעדה איטלקית מצליחה. דינר רש מציג באופן מושלם את הקשר הזה, כאשר הוא מדלג בין חלקיה השונים של המסעדה על מאפייניהם השונים. המטבח הלוהט המסור להוראותיו וביצועיו המדויקים של השף הראשי, הדינמיקה בין המלצרים והלקוחות, הברמן והמארחת. ברקע, בולט המאבק הקולינארי בין המנות המסורתיות האהובות על אבי המסעדה, לבין המודרניזציה והחדשנות שמנסה להכניס בנו המוכשר, אשר ירש ממנו את המטבח, ולוטש עיניים לעבר המסעדה כולה. אוכל? יש והרבה. בהחלט אחד מהסרטים אשר ברגע שיסתיימו יוציאו אתכם למסעדה או יכניסו אתכם למטבח.
מה לאכול תוך כדי או אחרי: אוכל איטלקי, הרבה אוכל איטלקי. ואיזה לובסטר.
 

שוקולד, Chocolat

(כרזת הסרט)
(כרזת הסרט)
(לאסה הלסטרום, ארה"ב/אנגליה, 2000, 121 דקות)
הבמאי לסה הלסטרום ("תקנות בית השיכר") רקח כאן סרט עסיסי ומענג, משל קומי – איך טעימה אחת ממנעמי החיים יכולה לשנות אדם, יחסים בין אנשים, עיר שלמה. זהו סיפור על מלחמה שניצתה בעיר קטנה בצרפת, שהחיים בה לא השתנו במשך מאה שנים, כאשר לעיר הגיעה ויאן, אשה זרה ומסתורית ופתחה חנות שוקולד. לתקציר המלא...
אוכל: שוקו חם, פרלינים בשלל טעמים ו"סתם" שוקולד במבחר צורות, גדלים ומינים. לכל אדם מותאם השוקולד שלו, השוקולד שהוא הכי אוהב, השוקולד שהוא פשוט איננו מסוגל לעמוד בפניו. הסרט הַרָגִיש מבליט את תכונותיו הנסתרות של השוקולד, ככזה המסוגל להמיס לבבות ולפרוץ מחסומים בנפשם של אנשים, ולבטל את החומות ביניהם. אם זה לא היה ברור עד כה, הסרט יעשה לכם חשק עז לשוקולד. מבחינה זו ראו הוזהרתם – שחקני קולנוע, בניגוד אליכם, יישארו תמיד רזים גם אם נראה שהם מבלים ימים ושבועות שלמים באכילת שוקולד.
מה לאכול? את ג'ולייט בינוש כמובן.
 

אדונית התבלינים, The Mistress of Spices

(פול מאידה ברגס, ארה"ב, 96 דקות)
פול מאידה ברגס, התסריטאי של "שחקי אותה כמו בקאהם" ו"כלה ודעה קדומה", מביים את סרטו הראשון, המבוסס על הרומן של דיוואקארוני. טילו, אישה יפה ששולטת בקסם התבלינים, משתמשת בהם בכדי לעזור לאנשים המגיעים לחנות שלה. כשדאג הנאה מגיע יום אחד אל החנות, טילו נאלצת להתמודד עם עברה, עם תשוקותיה ועם התבלינים שממלאים את חייה. לתקציר המלא...
אוכל: "לכל תבלין יש ייעוד, לכל אדם התבלין שלו...". לב הסרט הם התבלינים, המתחרים על ליבה של הגיבורה עם לא פחות מאשר אביר חלומותיה. המוטו הנ"ל שחוזר לאורך כל הסרט, כמו גם שיחותיה התכופות של הגיבורה עם התבלינים, מעניקים להם תכונות אנושיות לחלוטין ומציבים אותם במרכז הבמה. לפיכך, מי שייצפה לסרט מעורר תיאבון עם מנות ריחניות עלול להתאכזב. אולם מי שהאוכל בנפשו ולא רק בכרסו, ייהנה עד מאוד מהרעיון מעורר ההשראה והדמיון. אחרי הכל, שימוש מוצלח בתבלינים ולא פחות מזה, שימוש בדמיון, עשויים להפוך את החביתה הכי פשוטה, למנה מוצלחת יותר מאשר כל מנת גורמה נעדרת נשמה.
 
 

לאכול בגדול, super size me

(מורגן ספרלוק, ארה"ב, 2004, 100 דקות)
מדוע אחוז האמריקאים השמנים גבוה כל כך? האם הסיבה היא חוסר שליטה, או שמא האשמה בתאגידי המזון המהיר? במאי הסרט יצא למסע ברחבי ארה"ב במטרה לגלות את האמת המסתתרת מאחורי הביג-מק. לתקציר המלא...
 

פאסט פוד, Fast Food Nation

(כרזת הסרט)
(כרזת הסרט)
(ריצ'ארד לינקלייטר, ארה"ב, 116 דקות)
שנת 2006 הייתה שנה פוריה לבמאי הייחודי ריצ'ארד לינקלייטר. מלבד "סורק אפלה" המטריד הוא ביים עוכר שלווה נוסף, המוקדש לאחד מן הסמלים המקודשים והבזויים של תרבות ההמונים הגלובאלית: הפאסט פוד. לתקציר המלא...
אוכל: נכון, שני הסרטים הנ"ל אינם שייכים בדיוק לאלו שיגרמו לכם לפתוח את המקרר. הם בוודאי ירחיקו אתכם מסניפי מקדונלד'ס הקרובים שייקרו בדרככם. מצד שני, בדרכם המיוחדת, תוך חשיפת המגרעות והסכנות של הג'אנק פוד, הם מעבירים מסר חזק מאוד לצופה המזכיר לו עד כמה רבה החשיבות של מה שאנחנו מכניסים לפה. במילים אחרות, דווקא סרטי התעודה המבריקים הללו, הדוחפים לתזונה נכונה, עשויים לעודד אתכם להשקיע באוכל שלכם. קרוב לוודאי שלאחר הצפייה תחשבו פעמיים לפני שתתעצלו ותזמינו פיצה. כנראה שפשוט תיכנסו למטבח ותכינו משהו גם טעים וגם בריא.
 

רטטוי, Ratatouille

(כרזת הסרט)
(כרזת הסרט)
(בראד בירד, ארה"ב (אנימציה), 2007, 110 דקות)
לסיום פרויקט סרטי האוכל, אין ראוי מרטטוי. סרט האנימציה המבריק הוא המילה האחרונה בסרטי האוכל ובמידה רבה אחראי לחזרתם אל מרכז הבמה. רמי הוא עכבר אנין טעם שחולם להיות שף. עד שחלומו יתגשם הוא מעביר את זמנו בלמידת סודות המטבח במסעדה צרפתית יקרה ונשנוש המטעמים שהם מכינים. ההזדמנות הגדולה של רמי מגיעה כאשר נער הניקיון של המסעדה, חסר הכישורים, מגלה את הפוטנציאל של העכבר. לתקציר ולטריילר מאתר הסרט...
אוכל: יותר מלזלול את מנת הרטטוי הנשגבת או את מנות הגורמה הנפלאות המתבשלות במטבח המסעדה, רטטוי עושה חשק עז לבשל. האנימציה המתוחכמת מתארת בצורה מושלמת את הווי המטבח הגועש, החל בתנועות הטבחים המהפנטות וכלה בדינמיקה בין הגיבורים לבין עצמם, ובינם לבין האוכל. יותר מהכל, מדגיש רטטוי את מוסר ההשכל החוזר לכל אורכו – כל אחד יכול לבשל. אז אולי לפני שאתם ניגשים לטפל בארוחה עם המזלג, קחו צעד אחורה. עם סכין שף ביד ימין ומחבת ביד שמאל – קדימה למטבח!..
 

עוד כמה שחבל לפספס

 
תקצירי הסרטים באדיבות ספריית "זמנים מודרניים"
 
 
רשימת קניות
רשימת קניות
המרת מידות
המרת מידות
טבלת קלוריות
טבלת קלוריות
הדפס מתכון
הדפס מתכון
שלח לחבר
שלח לחבר
xxx
 
פעולות אחרונות
 
 
 
תגובות
הוסף תגובה 0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.