מלצרות קשה שפה

 
עודכן 18:09 05/10/2007
צ`אק פליז

המלצר כבר יודע מה אתם רוצים, אז למה להתאמץ? כך תזמינו ארוחה שלמה בלי להוציא מילה מפה

 
 
 
 
 
לכל מקצוע עלי האדמות נוצר עם הזמן מעין ז'רגון פרטי, קליקת המילים של בעלי המקצוע. הסיבה הראשונה לכך היא עצלנות גרידה; אנשים העובדים במקצוע זמן רב מוצאים את המונחים הארוכים מיותרים, ומפשטים אותם במסווה של תהליך התייעלות. הסיבה השנייה היא שעמום. ככל שהעבודה הופכת לשגרה כך עולה הצורך להחיות אותה, ולפעמים הדרך היחידה לעשות את זה היא לשנות את המרכיבים הסמנטיים. זה בעצם תהליך מאוד מרגש, בעיקר עבור אנשים שלא נשאר להם ממה להתרגש בחיים. מלצרים למשל.

בעולם המורכב של המלצרות העבודה צריכה להתבצע במהירות וביעילו, והצורך בשפה פרטית לא נתון לבחירה. מדובר בהכרח, ומי שלא יכול לעמוד בו עשוי במהרה למצוא את עצמו מחוץ ללופ. לעתים רחוקות, כשנקלעים למצב בו מספר מלצרים ותיקים במיוחד עובדים ביחד- יש משהו מרתק בעצם ההתנהלות שלהם, שנעשית בזריזות ובשקט מופתי. ניכר שמבט אחד מכוון היטב מספק להעברת כל פרטי המידע ההכרחיים, כמו איזו כת טלפטית סודית.
 
אז מה זה אומר בעצם? (צילום: flickr commons)
אז מה זה אומר בעצם? (צילום: flickr commons)
התקשורת בין המלצרים ללקוחות, לעומת זאת, קצת יותר בעייתית, בלשון המעטה. אמנם שפת הסימנים הפכה כה שגורה עד שלא ניתן שלא להשתמש בה, אבל דווקא בגלל זה מפתיע לגלות כמה מעט לקוחות באמת יודעים לתפעל אותה כהלכה.

הרי ביננו - לא קיים צורך אמיתי לדבר. ככל שנצמצם את התקשורת המילולית בין הלקוחות למלצרים, כולם יהיו מרוצים יותר. בסופו של דבר, מדובר באינטרס משותף. להלן מספר מושגים בסיסיים ללקוח המצוי, ומעכשיו אין תרוצים:
 

"חשבון בבקשה"

מתי משתמשים: כשרוצים ללכת. סיבה ללכת יכולה להיות שהרכב בחניון עומד להיכנס לשעה נוספת או לחילופין שכל הכיסאות מסביבכם כבר מורמים והאור סגור.

איך עושים: קשקוש דמיוני באוויר בעזרת יד מונפת.

איך לא עושים: קריאה למלצר מהצד השני של היקום ונביחת המילים "אפשר חשבון?", התבדחות בנוסח "מה הנזק?" או לסחוב את המלצר עד לשולחן רק כדי לבקש ממנו חגיגית: "אנו מעוניינים בסיכום החשבון של הארוחה, בבקשה".
 

"אפשר עט?"

במחשבה שניה, אפשר מחוגה? (צילום: sxc.hu)
במחשבה שניה, אפשר מחוגה? (צילום: sxc.hu)
מתי משתמשים: כאשר מעוניינים לחלק את החשבון בין הנוכחים במשוואה מורכבת לפי מה כל אחד אכל (מומלץ לבקש גם דף משבצות).

איך עושים: פורסים את אחת הידיים כמו הייתה דף ומשתמשים ביד השנייה כדי לכתוב משהו דמיוני, שאיפות לעתיד, לדוגמא.

איך לא עושים: קריאה למלצר מהצד השני של היקום ונביחת המילים "אפשר עט?". הזמנה חגיגית של המלצר עד לשולחן רק כדי להסביר לו בפרוטרוט ש- "יוסי חייב לנו מרק עוד מהפעם שעברה, אבל בגלל שחדווה ואיציק הזמינו רק מים אנחנו צריכים לחלק את החשבון לפי 30:30:20:20", או משהו בדומה.
 
 

"אני זקוק לתפריט"

מתי משתמשים: כשמגלים שהמנה הראשונה שהזמנת לא מצליחה להשביע אדם ששוקל מאה עשרים קילו, למרות מה שחשבת.

איך עושים: משרטטים מרובע באוויר באמצעות שתי הידיים.

איך לא עושים: קריאה למלצר מהצד השני של היקום ונביחת המילים "אפשר תפריט?". בחייכם, לא כל באי המסעדה צריכים לדעת מה קורה בשולחן שלכם.
 

"אפשר להזמין?!"

אני משדר לך כנאפה ודיאט קולה (asap images)
אני משדר לך כנאפה ודיאט קולה (asap images)
מתי משתמשים: כאשר סיימתם את כל השיחות בסלולרי ועדכון נרחב על כל מה שקרה בחיים של מי שיושב איתכם מדי יום.

איך עושים: הרמה אלגנטית וצנועה של האצבע המורה לכ- 20 ס"מ מעל לגובה הראש, תוך כדי חיוך נעים ומתנצל.

איך לא עושים: קריאה למלצר מהצד השני של היקום ונביחת המילים "אני לא מבין, לא קוראים פה מחשבות במקום שכוח האל הזה? כבר 5 דקות אני הוגה בזה שאני רוצה להזמין, התייבשתי כבר!"
 

"מפיות – דחוף!"

מתי משתמשים: כאשר אתם מגלים באמצע ההמבורגר שקיבלתם רק מפית אחת, וגם היא נכנסה זה מכבר לתהליך של התפוררות.

איך עושים: מחזיקים את שאריות המפית ומביטים אל המלצר באימה כאשר הידיים בתנוחה של דב כועס, והמיצים מההמבורגר מטפטפים על השולחן ועל הבגדים.

איך לא עושים: פושטים את החולצה ומתחילים להתרוצץ ברחבי המסעדה תוך כדי קריאות היסטריות "למישהו יש מגבון לח??"
 

"אני רוצה קפה"

נחמד מאוד, אבל זו לא כבשה (צילום: flickr common)
נחמד מאוד, אבל זו לא כבשה (צילום: flickr common)
מתי משתמשים: כאשר אתה צריך משהו מרגיע ליד הסיגריה, הקינוח או האשה שמולך.

איך עושים: הרמת היד תוך כדי הרחקה של האגודל והאצבע המורה עד ליצירת ספל בינוני, קרובו לפה והטייה כלפי השפתיים.

איך לא עושים: קריאה למלצר מהצד השני של היקום ונביחת המילים: "תעשה לי בבקשה הפוך גדול בלי קפאין עם חלב סויה ובקצף תצייר לי כבשה!".
 

"נורא קר פה!"

מתי משתמשים: כאשר לתומכן חשבתן שאמצע אוגוסט זה אומר שאפשר לבוא בחצאית מיני וחולצת בטן למסעדה ממוזגת. אז מה אם החולצות של המלצרים כבר הפכו לעור שני ואנשי עסקים בחליפות מאבדים קילו בשעה.

איך עושים: חיבוק עצמי כמו בסדנאות לאהבת האני הפנימי בליווי רעידות אינטנסיביות קדימה ואחורה.

איך לא עושים: קוראים למלצר מהצד השני של היקום ונביחת המילים: "אולי אפשר להנמיך את המזגן? כבר עומדות לי הפטמות!" בעצם, במחשבה שנייה, זו גם שיטה.
 
 
רשימת קניות
רשימת קניות
המרת מידות
המרת מידות
טבלת קלוריות
טבלת קלוריות
הדפס מתכון
הדפס מתכון
שלח לחבר
שלח לחבר
xxx
 
פעולות אחרונות
 
 
 
תגובות
הוסף תגובה 0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.