יום עסל יום בסל

 
עודכן 17:53 02/02/2008
צ`ק פליז

מה הקשר בין גמר כוכב נולד לכמות הטיפים של מלצר במשמרת? מלצר בהפרעה חושף מה המלצרים באמת עושים ביום חלש: מריצים התערבויות

 
 
 
 
 
מלצרות היא מקצוע הפכפך; אנשים שעוזבים מייחלים לעבודה יציבה יותר: שעות קבועות, חופש בסופי שבוע ומשכורת ידועה מראש. אלו שנשארים עושים זאת מסיבה אחת בלבד – הכסף. היות והכסף מבוסס על טיפים בלבד יום אחד אפשר לעזוב עם ארבע מאות שקלים וביום שאחרי עם מאה חמישים - הכל תלוי בכמה לקוחות הגיעו למסעדה. כאשר סביב עובדה זו מסתובב כל קיומו של המלצר, אין זה מפתיע שקיים עיסוק נרחב בשאלה: למה היום יצא ככה ואתמול אחרת? איך זה יכול להיות שהיום, יום רביעי תמים למראה, מהשעה שבע בערב ועד שתים עשרה בלילה התור בדלת לא ירד לפחות מחמישה זוגות, וביום רביעי הקודם היו בקושי ארבע הזמנות?
 
גם למקומות הכי מצליחים יש ימים רעים, ימים בהם לקוח שלא מכיר את המקום עשוי לחשוב שהוא נפל על מסעדה שכוחת אל בקצה היקום. וגם למקומות בינוניים יש ימים שמרגישים כמו יום שישי בדיזינגוף, אפילו שהם ממוקמים במגדל העמק. לפעמים נראה שיש כפתור שבלחיצה עליו כל האנשים יוצאים מהבית, ובלחיצה נוספת כולם נשארים על הספה. אבל למה? למה? השאלה הזו מטרידה את מוחם של מלצרים, אחראי משמרות ומנהלים עוד מהתקופה בה 'טיפ' היה 'תשר'.

שני עקרונות משתתפים בקרב על התשובה האולטימטיבית. הראשון הוא עיקרון הניבוי, שנועד לקבוע מראש איך הולך להיראות היום. עיקרון הניבוי יוצר את המוטיבציה או הדיכאון ההתחלתי לכל המשמרת. עם כישלון עיקרון הניבוי נכנס העיקרון השני לפעולה, הרציונליזציה. הרציונליזציה פועלת תמיד בדיעבד, ומטרתה לאפשר למלצרים להתמודד עם כישלון התחזית המקורית. ככזאת, ניתן לבסס אותה על כל פריט מידע שמרחף בחלל, לא משנה כמה הוא מופרך.
 
נשארים בבית לראות? (צילום: יוני המנחם)
נשארים בבית לראות? (צילום: יוני המנחם)
לדוגמא, אם יש גמר כלשהו, כוכב נולד, נולד לרקוד, אפילו גריז, (בעצם לא, אנחנו מדברים על תוכניות שאנשים באמת רואים), עיקרון הניבוי קובע שהולך להיות ערב כל כך חלש שכשיפתחו את קופת הטיפים אפשר יהיה לשמוע את הים. אך היה והמקום סבל מפיצוץ אוכלוסין, מייד תקפץ הרציונליזציה (בדמותה של המלצרית הרווקה, סטודנטית ללימודי מגדר) ותקבע ש"אנשים מאוד התפתחו בשנים האחרונות והטלוויזיה של היום, ריאלטי בפרט, מעליבה להם את האינטיליגנציה".

לפעמים העקרונות משלימים זה את זה. אם באמצע החורף לפתע מפציעה השמש בשבת, אז תהיה הרבה עבודה (ניבוי). אם עד הצהריים לא מגיעים אנשים, כולם יסכימו ש"בגלל שכזה יום יפה כולם יצאו לטייל והם יגיעו לאכול מאוחר" (ניבוי ורציונליזציה). אם בארבע המלצרים עדיין מנומנמים אז "כולם נתקעו בפקקים בדרך הביתה" (רציונליזציה).

ניתן גם ליישם את הכללים בצורה עונתית. ערב חלש הוא קורבן של הקור והגשם (בחורף) או של החום והלחות (בקיץ) ואם היו היום הרבה תלונות זה בטוח בגלל שהחום גורם לכולם להשתגע.
 
צילום: אימג' בנק, getty images
צילום: אימג' בנק, getty images
איך נעשה רציונליזציה לחודש שלם ילדים? אין בעיה. אם ספטמבר, זה בגלל החגים. אם אוגוסט, אז ברור, זה בגלל שכולם בחו"ל. ואם ינואר? אם ינואר כולם בטח שותלים עצים, או משהו, הבנתם את הרעיון. זמן החגים הוא בכלל זמן מיוחד, היות ואינו מלא רק במתנות, אלא גם בתירוצים. אם חלש לפני החגים כולם ודאי מתכוננים לארוחות ולהוצאות הגדולות. בזמן החגים אף אחד לא בא? נו, בגלל הארוחות וההוצאות הגדולות. אם גם אחרי החגים אף אחד לא בא כנראה שכולם עוד שבעים מהארוחות וההוצאות הגדולות, או שאולי כדאי לחשוב על כיווני קריירה נוספים.
 
 
ערב יום הזיכרון נחשב לחם ביותר, מבחינה אמנות הניבוי כמובן, כי כולם משלימים בבוקר את החסך שיווצר בערב. אבל אם לא באים הרבה אנשים, הרציונליזציה קובעת ש"השנה אנשים מאוד מתחברים לאבל הלאומי". כשמתפרסמת ביקורת טובה בעיתון עיקרון הניבוי קובע שיבואו הרבה אנשים. אך במקרה בו השממה תנצח, הרציונליזציה היא ש"מי בכלל קורא את המקומון הזה. 'מעריב', גם כן עיתון". ביקורת גרועה תנבא מעט לקוחות. אם בכל זאת יבואו רבים אז "הקוראים הרגישו בעצמם שעשו לנו עוול. אין להם אמון במבקר הזה".

עם כל ספקולציה שנזרקת לאוויר כך אנחנו מתרחקים עוד צעד אחד מהתשובה, ואולי היא מיועדת לחוקרים מנוסים מאיתנו. בסופו של דבר, אנחנו רק רוצים להרגיש טוב, להיות בצד של המנצחים. ואם אפשר, אז עם הרבה כסף ביד בבקשה.
 
 
רשימת קניות
רשימת קניות
המרת מידות
המרת מידות
טבלת קלוריות
טבלת קלוריות
הדפס מתכון
הדפס מתכון
שלח לחבר
שלח לחבר
xxx
 
פעולות אחרונות
 
 
 
תגובות
הוסף תגובה 0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.