שבע דקות לסיגריה

 
עודכן 11:06 09/02/2008
צ`ק פליז

מלצרות זו עבודה קשה, ומי שרוצה לשרוד אותה צריך לפחות שני דברים שיחזיקו אותו בחיים: התמכרות לסיגריה ותאווה לשניצל עבש. מלצר בהפרעה

 
 
 
 
 
ישנם שני דברים להם מחכה מלצר במהלך המשמרת. הראשון הוא, כמובן, לרגע שהיא נגמרת - או אז ישב לו לאכול דבר מה, יאסוף את כספו וכבודו וילך להתמוטט על הספה מול עוד שידור חוזר של 'חברים'. הדבר השני הוא ההפסקה. להפסקה תפקיד מוראלי חשוב ביום העבודה. כל מלצר שמעט שכל בקודקודו ישתמש בהפסקה כבפיתרון ביניים, משהו לתלות בו את תקוותיו. רק משנגמרה ההפסקה, יפנה לייחל לסוף המשמרת. יש גם כאלו שהתחילו לחשוב על הסוף תשע שעות לפני שהוא הגיע. היום הם מאמינים באלוהים, ושיש לו משהו אישי נגדם.
 
נגמרו הבטריות (צילום: alvazer, פליקר)
נגמרו הבטריות (צילום: alvazer, פליקר)
מה שהופך את המלצרות לדבר כל כך מתיש הוא שהמלצר תמיד נמצא ב-on. הוא כמו דובי מנגן שהעבירו למצב פועל, ששר ומנגן להנאת הנוכחים. כאשר מגיע זמן ההפסקה, המפסק מועבר ל- off. וכך נראה המלצר באותו רגע, כמו עוף. עוף שיובש בתנור כמה שעות יותר מדי כך שאפילו הרוטב של סבתא לא יצליח להציל אותו. הוא יושב כבוי בפינת ההסגר המיועדת לצוות, בוהה באוויר, כאשר הדבר היחיד שמרמז על חיים הוא הסיגריה הבוערת בין אצבעותיו.

הסיגריה לא נמצאת שם סתם, המלצר נמצא שם בזכות הסיגריה. אפשר להגיד הרבה דברים רעים על עישון, הוא מסרטן, מסריח, ממכר. ובזכות הדברים האלה המלצר זוכה להפסקה. מי שסתם עייף ורוצה הפסקה, לא מגיע לו. אם הוא עייף, שילך לישון יותר מוקדם. אבל מי שיש לו התמכרות, או! זו כבר אופרה אחרת. זה לא שהוא רוצה הפסקה, הוא פשוט מכור. מלצרים נטולי תסביך אוראלי אימצו שיטה אחרת: הסיגריה הדמיונית. הם מבקשים הפסקה לסיגריה דמיונית, ולא ניתן לסרב להם, כי הם דורשים את האפליה המתקנת שהגיעה להם ממזמן.
 
יש כאלה שזכאים להפסקות ארוכות יותר, ואלו הם ברי המזל שנשארים עד הסגירה. ההגיון אומר שהם מסיימים אחרי שהמטבח נסגר, ולכן לא יוכלו לאכול אחרי המשמרת, אז הם מקבלים הפסקה ארוכה במהלכה. כל ירידה להפסקת אוכל מתחילה באותה שאלה: מה אני אוכל הפעם? בחוסר תקווה אתה עובר בעיניך על תפריט המלצרים שאתה כבר מכיר בעל פה, חושב "אולי יש מנה טעימה שפשוט לא שמתי לב אליה בשנה וחצי שאני עובד פה". לאחר מעבר שני ושלישי אתה לוחץ כאדם שקיבל את גורלו על כפתור השניצל במחשב, ומתיישב לתקוע כמה פרוסות לחם עד שהוא מגיע.
 

מילכוד 22

סביב הפסקה זו קיימת רגישות רבה. מצד אחד, המלצר שסוגר רוצה לשבת ולאכול כמו שצריך. מצד שני, המלצר שלא סוגר מחכה שהוא יקום כדי שהוא יוכל ללכת הביתה. הכל טוב ויפה, עד שקורה שהמלצר שישב לאכול שוכח שהוא אמור לחזור לעבוד מתישהוא. אחרי עשרים ושתיים שנים הוא נזכר סוף סוף להתענג על האוכל, ללעוס שלושים ושתיים לעיסות בכל צד ולהניח למרקם הטעמים להתערבב אלה באלה. יש כאלו שמגדילים לעשות ומזמינים להם מנה ראשונה, ולעתים גם קינוח. מאידך, יש מלצרים כל כך לחוצי בית שכבר מדקת ההפסקה השנייה הם תוקעים בזה שיושב מבטי נאצה והחל מהדקה החמישית שולחים פתקי איומים.

כן, בהפסקה מתגלים כל הסודות. כל הדברים אותם התאמצנו להסתיר מבעבעים לפני השטח; כל השלדים נחשפים; ההתמכרויות האפלות, האגואיזם חסר הרחמים, לחץ הבית. אולי אנחנו יכולים לעבוד על כל העולם, אך כאשר דקות החופש המעטות שלנו מונחות על השולחן, אנחנו עובדים בעיקר על עצמנו.
 
 
רשימת קניות
רשימת קניות
המרת מידות
המרת מידות
טבלת קלוריות
טבלת קלוריות
הדפס מתכון
הדפס מתכון
שלח לחבר
שלח לחבר
xxx
 
פעולות אחרונות
 
 
 
תגובות
הוסף תגובה 0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.