רק אני והמצה שלי

 
עודכן 10:54 20/04/2008
עירון גנני

עירון גנני, עוכר ישראל בדרך כלל, בילה יממה שלמה עם חבילת מצות, וגילה שאפשר לשרוד 3 ארוחות (כולל נישנושים) בלי טיפת חמץ. יומן מסע חגיגי כולל מתכונים לקורנפלקס, פתות ואפילו סושי

 
 
 
 
 
אף פעם לא חיבבתי מצות, בכלל אפשר לומר שאני לא בדיוק טיפוס חגיגי, וחג שלאורכו אוכלים רק מצות עושה לי חשק לקפוץ ראש לתוך ערימת פחמימות בצקיות, סתם בשביל הדווקא. אך עם השנים גיליתי שהמצות, למי שאינו מחוייב לאכול רק אותן, יכולות לגוון את התפריט ולהוסיף לו מטעמים. אז במקום להתלונן, החלטתי לעשות מעשה ולבלות 24 שעות עם חבילת מצות. אחרי שנים של הזנחה, זה המעט שאני יכול לעשות עבור הקשר שלנו.
 

9:00

למרות כל ניסיונותיי להתחיל את היום כמה שיותר מאוחר, כבר משש בבוקר התחלתי להתהפך מצד לצד. ההתרגשות אחזה בי לקראת המפגש הדרמטי - מה אפשר לעשות, אני בחור רגשן. בתשע נכנעתי וקמתי מהמיטה סופית. הבטתי על חבילת המצות הסגורה שחיכתה למרגלות מיטתי וניסיתי לחייך, אבל יצא לי חיוך מוזר כזה, של בוקר. היא חייכה חזרה. האמת, פרגנתי. כל הכבוד לה שהיא מחייכת ככה על הבוקר.

9:30
אחרי מקלחת זריזה נכנסתי למטבח, וגיליתי שהחבילה כבר הגיעה לשם לפני. היא חיכתה לי על השיש, מוכנה לעבודה. לא בזבזתי זמן והחלטתי לפתוח את היום, כמו בכל יום, בקורנפלקס. ריסקתי כמה מצות לחתיכות קטנות, שפכתי לקערה, הוספתי חתיכות שוקולד קטנות, סוכר, וקצת פירות מיובשים, ושפכתי חלב על כל הסיפור. אפילו קראתי את העטיפה של החבילת מצות כשאכלתי, כמו שקוראים את הקופסה של הקורנפלקס. איך לא חשבו על זה קודם?
 

10:00

סיימתי את ארוחת הבוקר והתיישבתי בסלון. חבילת המצות הפתוחה כבר חיכתה לי על השולחן. הבטתי בידידתי הטובה החדשה בסקרנות. מה יש בך? אילו סודות את מסתירה? האם בסוף היום כבר נהיה חברים בלב ובנפש? "מה נעשה עכשיו?", שאלתי אותה. היא לא ענתה. כנראה גם היא לא ידעה. "טוב", הבטתי בשעון, "רק עוד 23 שעות..".

11:30
איך שהוא העברנו בהצלחה שעה וחצי בשתיקה עמוקה. טוב, אומרים שכל זוג יכול לדבר, אבל רק זוגות מיוחדים יכולים לשתוק ביחד, ואנחנו בהחלט היינו זוג מיוחד. אמנם היה קצת מוקדם לארוחת צהריים, אבל.. טוב, אף פעם לא באמת מוקדם מדי לארוחת צהריים.

נברתי במעמקי מוחי, אך כל שהצלחתי להוציא ממנו זה מתכון למצייה, ויום כזה ראוי למתכונים מעניינים יותר. הרמתי טלפון לסבתא בלה שהואילה לצ'פר אותי במתכון מיסתורי ל"מגולגלים". בהתאם להוראות, הוצאתי מהמקרר את כל הגבינות שמצאתי, שלפתי כמה מצות מהחבילה ותוך דקות אכלתי את המגולגלים הטעימים המטוגנים, עם ביצה קשה וירקות. חבילת המצות הצטמצמה במעט, וכולנו היינו מאושרים וטובי לב.
 

מגולגלים של סבתא בלה

לוקחים כמה מצות, מרטיבים מתחת לברז, עוטפים במגבת ומניחים לכמה דקות.
במקביל שמים סיר עם ביצים קשות.
לאחר שהמצות התרככו פורסים אותן לרבעים.
מוציאים את כל הגבינות שיש במקרר (קוטג', בולגרית, שמנת, הכל הולך) וטורפים אותן עם ביצה.
מורחים על חצי מכל ריבוע את הבלילה, ומקפלים למשולש.
טובלים בביצה ומטגנים בשמן.
מגישים חם עם ביצה קשה וסלט ירקות.
 
 

13:00

שי לכל אחיין: פאזל 20 ומשהו חלקים
שי לכל אחיין: פאזל 20 ומשהו חלקים
לאחר הארוחה, התיישבתי עם חבילת המצות על הספה וניסיתי למצוא דרך להשתעשע. מה כבר אפשר לעשות עם מצות חוץ מלאכול אותן? בינגו! אוריקה! קפצתי בשמחה - כבר מזמן רציתי להחליף את הטפט באמבטיה. מצאתי קצת דבק נוזלי מהתקופה שחשבתי שיש לי כשרון באומנות, והתחלתי להדביק. תוך שעתיים כל הקירות של האמבטיה כוסו בטפט הרשמי של אביב 2008, אוף וייט מצה, ואין לי ספק שבעל הבית יצא מגדרו מרוב אושר כשהוא יראה את זה.

15:00
לאחר שהתעייפתי מהעבודה המאומצת, ייחלתי לשבת לנוח קצת. בדרך כלל הייתי עושה תשחץ מהעיתון, אבל זה משחק של אדם אחד, והיום בכל זאת מוקדש לבונדינג. למזלי, למצה (שבנתיים כבר התחלתי לקרוא לה מצתי) היה רעיון. לקחתי מצה ושברתי אותה על הרצפה ל- 20 חלקים בהערכה גסה, ערבבתי, והנה: פאזל 20 חלקים, ואפילו לא צריך להיזהר שהילדים ייחנקו מהם. התחלתי להרכיב: זה לא היה קשה, זה היה בלתי אפשרי. בהיסח הדעת נשנשתי כמה מהחלקים, אולי היה לזה קשר לכך.
 

17:00

בטני, מתוסכלת מהכישלון בפאזל, אותתה סימני רעב. מורן, ידידתי אלופת המתוקים, סיפקה לי מתכון מנצח לפטוט מתוק, שנתקע לי בבטן בשמחה וסירב לצאת זמן רב, ממש כמו פטוט אמיתי.

פטוט מתוק, חומרים לשתי מנות:
מרתיחים בסיר 2 כוסות חלב, 4 כפות סוכר, קורט קינמון ומקל וניל, עם 100 גרם חמאה.
לאחר שהכל רותח שוברים בצורה גסה 2 – 4 מצות (לפי מידת הסמיכות הרצויה) לתוך הסיר
מחכים 2-3 דקות עד שהן מתרככות, ומגישים.
 

18:00

שאקרא לך את ההגדה, חמודה? (אימאג' בנק)
שאקרא לך את ההגדה, חמודה? (אימאג' בנק)
אחרי הארוחה השלישית שלי להיום ושלל פעילויות, באמת הגיעה השעה לנוח. ישבתי עם קופסת המצות על הספה, וחשבנו לנו מה נעשה כעת. "את ההגדה", שאלתי אותה, "את מכירה?". היא לא ענתה, מבושה. מה אם היא לא מכירה את ההגדה, הספר שהיא הכוכבת הקולינרית שלו? אולי לא מקריאים להם את זה שם במפעל? פאדיחה. שלפתי הגדה מאיזה מדף ספרים, והקראתי לה תוך כדי הסבר המוטיבים המרכזיים. אין צורך לציין שהיא הקשיבה המומה מבלי לפצות פה; זה באמת סיפור טוב. בסוף ניסיתי ללמד אותה כמה שירים, אבל היא לא שיתפה פעולה. לא נורא, נשאיר משהו לסדר.

21:00
כשסיימנו, הגיע כבר הזמן לארוחת ערב. רציתי משהו מתוחכם, עדכני, באמת מיוחד. את המתכון הזה קיבלתי מלילי, אמא לתפארת. אמנם לא שלי, אבל עדיין לתפארת. מדובר בסושי-מצה. אמנם נאלצתי להחליף את הסלמון והאבוקדו בממרח פסטו ובשינקן. אבל הרול מצה יצא משובח, ואפילו נאכל עם מקלות סיניים.
 

סושי מצה

מרטיבים כמה מצות טוב טוב מתחת לברז, עוטפים במגבת ועוזבים לכמה דקות. המצות נהיות רכות כמו האצה.
המילוי: כל אחד לפי טעמו ודמיונו, אבל בגדול מדובר על שכבה של ממרח ולאחר מכן פרוסות של כל מיני.
לדוג: רוטב פסטו, חצילים ופלפלים קלויים / רוטב פיצה, גבינה צהובה ופסטרמה, גבינת שמנת וסלמון.
מגלגלים את המצה לרול.
טובלים קלות בקמח מצה וביצה ונותנים טיגון קל.
נותנים לרול לנוח כמה דקות, ואז חותכים לפרוסות עגולות ומסדרים בצלחת בשכיבה, כמו פרחים.
 

22:00

כשסיימתי גיליתי שנשארה לי רק מצה אחת. הרגשתי עצב מחלחל. לא רציתי להיפרד. החלטתי לשמור את המצה האחרונה לאפיקומן של שנה הבאה, כדי שזכרונות היום ישארו איתי לפחות עד שאני אסיים לעכל את כל מה שאכלתי היום. היא מצידה, הבטיחה להתחבא טוב טוב ולא להשאיר פירורים. אחרי הכל, בשביל מה יש חברים?
 
 
רשימת קניות
רשימת קניות
המרת מידות
המרת מידות
טבלת קלוריות
טבלת קלוריות
הדפס מתכון
הדפס מתכון
שלח לחבר
שלח לחבר
xxx
 
פעולות אחרונות
 
 
 
תגובות
הוסף תגובה 0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.