קרם דה לה קרמו

 
צילום: דנייה ויינר, על השולחן
צילום: דנייה ויינר, על השולחן
 
עודכן 10:05 30/10/2008
גליה רזניק, על השולחן

הקרמבו עברו רבים מאיתנו הוא שריד ילדותי, נוסטלגי ודביק, ובעיקר אות רשמי לפתיחת עונת הזלילות החורפית

 
 
 
 
 
היורה הפתיע אותנו השנה בביקור מוקדם עוד לפני סוכות, אז מצפים לו על פי הנהוג ללא קשר לתאריך הלועזי. ואנחנו, שבעי חום, לחות וגלידות, מחפשים כל סממן וסיבה להאמין שהנה גם אותנו, כמו שאר העמים הנאורים, או-טו-טו יפקדו סתיו וחורף אמיתיים שיתעלמו מאיום ההתחממות הגלובלית.

אז סתיו של ממש אין לנו, ובשנים האחרונות גם החורף מאכזב, אבל זה לא מפריע להתגעגע עם בוא שבר הענן הראשון למאכלים המזוהים עם העונה החמקמקה. אחרי החשודים המיידיים: מרק עוף וחמין, מתייצב לו הקרמבו – שריד ילדותי, נוסטלגי ודביק, ובעיקר אות רשמי לפתיחת עונת הזלילות.

ישראל, אם לא ידעתם, היא מעצמת קרמבו עולמית – מספר הקרמבואים הנמכר אצלנו הוא הגבוה ביותר בעולם. אמנם העונה "הבוערת" שלו נמשכת רק מאוקטובר עד פברואר, אז הטמפרטורות אופטימליות לאחסונו, אך במהלכה מיוצרים ונאכלים כ-50 מליון קרמבואים. טעם הקצף האהוד ביותר בארץ הוא הטעם המקורי, וניל. אחריו בא טעם מוקה, אותו החלה לייצר ויטמן בשנת 1967. ניתן למצוא קרמבואים גם בטעמי פירות או ריבת חלב, אך הם משתרכים הרחק מאחור בסקאלת הפופולאריות.
 

30 יחידות בדקה

הבסיס של כל קרמבו הוא כמובן עוגיית ביסקוויט, מעליה קצף ביצים מתוק בצורת כיפה המכוסה עטיפת צימקאו דקה. את הקצף יוצרים בעזרת כמות בלתי מבוטלת של סוכר לצד חלבון ומייצבים, אליהם מצטרפים חומרי טעם וריח ולעתים גם צבעי מאכל. הצימקאו המצפה את הקצף הוא מעין שוקולד המיוצר מסוכר, שומן צמחי מוקשה ואבקת קקאו. בזכות מרכיביו, הקרמבו הוא פרווה. יחידה אחת, רק כדי לסבר את המצפון, מכילה כ-115 קלוריות.
 

ראש כושי

הקרמבו הומצא לפני כ-200 שנים בדנמרק, משם יוצא ושווק ברחבי אירופה תחת וריאציות שונות על המילה 'כושי', בשל לחייו השחומות בצבע שוקולד (וחוסר הרגישות של המשווקים). לארץ הוא הגיע בשנות הארבעים על-ידי קונדיטורים שעלו מדנמרק ומגרמניה ונמכר כאן כממתק תוצרת בית תחת השם 'כושי' או 'ראש כושי'. ייצור המוני שלו החל בשנת 1966 על ידי חברת ויטמן, שבמשך השנים התמזגה עם שטראוס, והיא זו שהעניקה למוצר את השם 'קרם-בו', שלימים הפך לקרמבו. חברות נוספות מייצרות את הממתק תחת שם אחר (לדוגמה – המוצר של חברת פלדמן נקרא 'מנבו'), אך השם 'קרמבו' הפך לשם גנרי של המוצר ומזוהה איתו.

הקרמבו התעשייתי מיוצר על ידי מכונה המוזנת משני מיכלים, האחד עם תמיסת סוכר והשני עם תמיסת חלבון. תוכנם מוזרם למיכל שלישי, בו על ידי לחץ אויר מתבצעת הקצפה עד שנוצר קצף יציב וחם. הקצף החם מוזרק בצורת כיפה על העוגיות ועובר קירור. הקרמבואים המעורטלים נכנסים למנהרה שבה הם מצופים בשכבה דקיקה של צימקאו. לאחר קירור שכבת הציפוי, הקרמבואים המוכנים נעטפים ידנית בנייר אלומיניום דקיק ונארזים בקרטונים. המוצר כל כך עדין, שאין אפשרות לעטפו ולארזו באמצעים מכאניים. עוטף או עוטפת מיומנים יכולים לעטוף כ-30 יחידות בדקה.
 

בורא פרי הקרמבו

קרב עתיק יומין ניטש בין המכורים באשר לסדר אכילת מרכיבי הקרמבו – מלמעלה, מלמטה או שמא תוך כדי גלגלון פראי. סקר שערכה שטראוס גילה כי 69% מהאוכלוסייה מעדיפים לאכול את הקרמבו על ידי החזקתו בעוגיה, אכילת הקצף והשוקולד תחילה ואכילת העוגיה בסוף. 12% מעדיפים להסיר את העוגיה, לאכלה ראשונה ולאחריה את הקצף עם השוקולד, 10% אוכלים את העוגיה ואת הקצף ביחד ו-4% מגוונים באופן אכילת הקרמבו.

סדר אכילת מרכיבי הקרמבו מעורר גם סוגיה הלכתית. ברכתה של העוגיה היא 'בורא מיני מזונות', בזמן שברכת הקצף והשוקולד היא 'שהכול נהיה בדברו'. על פי ההלכה, בעת אכילת מזון בו מעורבות שתי ברכות, יש לברך על העיקר ואין צורך לברך על הטפל. בנוגע לקרמבו קיים ויכוח האם העוגיה היא העיקר והקצף עם השוקולד הם הטפלים או שמא זה ההיפך. לכן יש שמפרידים את הקצפת והשוקולד מהעוגייה ומברכים על כל אחד בנפרד (ולפי הכללים המקובלים, אוכלים קודם מן העוגיה, שברכתה קודמת). דעות אחרות מסתפקות בברכה אחת - כל אחד לשיטתו בעניין העיקר והטפל. הועלתה גם שאלה הלכתית אחרת באשר להפרדת הביסקוויט מן הקרם בשבת כאשר הביסקוויט אינו אהוב על האוכל, מחשש של איסור בורר החל על הפרדת מאכלים, דברים כגון מאכל ופסולת או שני מיני מאכלים זה מזה. הרב המשיב פסק כי הפרדה זו אסורה, מאחר שהביסקוויט הוא מאכל מופרד מהקרם, והתיר רק אם משאירים מעט מן הקרם על הביסקוויט.
 
 

דיזיינר-קרמבו

ולתשומת ליבם של הפודיס – לא רק במוצר תעשייתי עסקינן. בשנים האחרונות מיטב השפים בישראל השקיעו ממרצם כדי להציע לנו קרמבו גורמה לקינוח. ההבדל כמובן נעוץ במרכיבים וביצירתיות. דיזיינר קרמבו שכזה יכול להיות מורכב, למשל, מעוגיה ביתית עתירת חמאה, עליה מערימים מוס שוקולד לבן על בסיס שמנת, מצפים בשוקולד מריר משובח ומגישים עם רוטב פרי חמצמץ. אפשר, כמובן, גם בבית. ברי סייג מ"לחם טאטי" נותן לנו כאן גרסה משלו, בשילוב עם הפרי הכי ישראלי שיש - תפוזים. התוצאה רעננה וכיפית ועדיין שומרת על המראה הקלאסי של הקרמבו.
 

קרמבו תפוזים ונענע

חומרים ל-12-10 יחידות:
לבסיס ביסקוויט פריך:
50 גרם (1/2 כוס פחות כף) אבקת סוכר
100 גרם חמאה קרה חתוכה לקוביות
150 גרם (1 כוס + כף) קמח
1 חלמון

לקרם שוקולד לבן:
600 גרם שוקולד לבן קצוץ
400 מ"ל (1 מיכל + 2/3 כוס פחות כף) שמנת מתוקה
למרמלדת תפוז ונענע:
250 גרם תפוזים בקליפתם חתוכים לקוביות
250 גרם תפוזים קלופים חתוכים לקוביות
200 גרם (1 כוס) סוכר
10 עלי נענע גדולים ושטופים קצוצים דק-דק

לציפוי שוקולד:
400 גרם שוקולד מריר קצוץ
100 גרם חמאת קקאו

אופן ההכנה:
מחממים תנור ל-180 מעלות.
מכינים בסיסי ביסקוויט: מעבדים את כל החומרים למעט החלמון במעבד מזון עד לקבלת פירורים. מוסיפים חלמון ומאחדים לבצק. מקררים חצי שעה.
מרדדים את הבצק לעובי 3-2 מ”מ וקורצים 10 עיגולים בקוטר 4 ס”מ.
אופים כ-15 דקות ומצננים.

מכינים את קרם השוקולד: מרתיחים שמנת, מורידים מהאש, יוצקים על השוקולד הלבן, מערבבים היטב ומקררים לפחות 24 שעות.

מכינים מרמלדת תפוז: מרתיחים תפוזים וסוכר בסיר, מנמיכים את הלהבה ומבשלים כ-25 דקות. מצננים היטב ומוסיפים עלי נענע קצוצים.

מכינים את הציפוי: ממיסים שוקולד וחמאת קקאו במיקרוגל או על ביין-מארי עד לקבלת ציפוי חלק ואחיד.

מרכיבים את הקרמבו ומגישים: מקציפים את קרם השוקולד הלבן כדקה, מוסיפים 200 גרם ממרמלדת התפוז ומערבבים היטב. מעבירים לשקית זילוף.
מזלפים מהקרם על בסיסי הביסקוויט עד לצורת קרמבו. מקררים כ-10 דקות במקפיא, מוציאים ומצפים בציפוי השוקולד. מניחים על צלחת ומקשטים בשארית מרמלדת התפוז והנענע.
 
 
רשימת קניות
רשימת קניות
המרת מידות
המרת מידות
טבלת קלוריות
טבלת קלוריות
הדפס מתכון
הדפס מתכון
שלח לחבר
שלח לחבר
xxx
 
פעולות אחרונות
 
 
 
תגובות
הוסף תגובה 0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.