בר, שכונה וצלצולים

 
חופשי על הבר
חופשי על הבר צילום: אילוסטרציה:אימג`בנק/gettyimages
 
עודכן 12:11 02/11/2008
אורי שביט, על השולחן

עורך דין, רופא והיי-טקיסט פתחו את בר חלומותיהם והביאו לשם את ענת המהממת. הכל היה מדויק ומותאם לבר שכונתי הילכתי, חוץ מדבר קטן, צלצולים באוזניים

 
 
 
 
 
הכניסה ל”ברטלבי” היא מסמטה צדדית ליד דיזנגוף, ואפשר בקלות לפספס אותה. פעם שכנה כאן חנות לספרים ישנים. הבעלים רצו להשכיר את המקום כמרפאה, אבל לרופא שהגיע לראות אותו היו תוכניות אחרות. הוא קיבץ את החברים שלו (עורך דין ואיש היי-טק), והשלושה פתחו כאן את “ברטלבי”, על שם דמות מספר של הרמן מלוויל (“מובי דיק”). מדובר בפקיד של עורך דין, שענה לכל בקשה של הבוס במשפט “אני מעדיף שלא”. הסלוגן הזה מרוח על קיר הלבנים האחורי - חלק מהעיצוב המוקפד והחמים של המקום.
 

ענת המהממת

ברטלבי. איפה ענת?
ברטלבי. איפה ענת? צילום: על השולחן
השעה היתה עשר וחצי, מוקדם יחסית לשעות הבילוי התל אביביות ועוד ביום חול, אבל המקום הקטן כבר היה מלא לחלוטין. ההמולה התוססת עשתה חשק להישאר, ותפסנו פינה על הבר הצדדי - מין דלפק צר ל-4 אנשים, שלא מצאו מקום אחר. ואז פגשנו את ענת: זריזה, מבינה עניין וחייכנית. למרות הצפיפות ולמרות היותה המלצרית היחידה באותה שעה, היא עשתה את הקילומטראז’ המכובד מפתח המטבח עד השולחן האחורי (מלך מי שמצליח לתפוס שם את הספה) בקלילות וחינניות. וזה הזכיר לנו שוב שמספיקה מלצרית אחת מצטיינת, כדי להעלות משמעותית את איכות הבילוי. הסיבות הנוספות לא איחרו לבוא, למשל סטארופרמן צ’כית סמיכה ומתקתקה מהחבית (24 שקל). לצד החצי (יש גם טובורג, גינס וסטלה) אפשר להזמין צ’ייסרים של בושמילס (20-16 שקל). ב”ברטלבי” זנחו את תפריט הקוקטיילים, אבל מבטיחים בעל פה שאפשר להכין הכל. מוחיטו קיצי שבדקנו היה רענן ומפוצץ ברום. גם שתיינים מנוסים יתקשו ללכת בקו ישר אחרי שישתו שניים כאלה. יש גם מגוון נאה של וויסקי, מאלטים וכמה סוגי טקילה (כולל פטרון אנייחו המעולה).
 

מאוזן לאוזן

תפריט האוכל קצר ומדויק (רק לא הבנו מה עושות כאן לביבות בטטה), וזה אומר, כרגיל, הרבה בצק. מתברר שטרנד פיצות הגורמה הגיע גם לגזרת הברים, שהחלו להגיש וריאציות משלהם למאפה האיטלקי. ה”פלמבה” (קיצור של המאפה האלזאסי דמוי הפיצה “טארט פלמבה”, 42 שקל) שטעמנו התמודד בגבורה עם תוצריהן של הפיצריות המתמחות. הוא הגיע חתוך לקוביות ביס, עם בייקון, פטריות ובצל. גם קסדייה גבינה ואבוקדו, על תקן הטוסט המשודרג, היתה טעימה מאוד (32 שקל).

הכל באמת היה יכול להיות מושלם, אלמלא חברי לבילוי לא היה מפתח כאב ראש וצלצולים באוזניים. זה לא רק סגנון המוזיקה שנוגן באותו יום - בעיקר רוק משנות ה-70’ עד ה-90’ - שבאופן אישי דווקא היה לטעמי, אלא העוצמה שלה. המקום קטן והומה אנשים שאין להם ברירה אלא לצרוח אחד על השני. זה יכול להיות אחלה במגה-בר או במועדון, אבל כשבאים לבר השכונתי רוצים בכל זאת לדבר עם החברים, עם הדייט שהבאתם, או עם ענת.
 

אז איך?

למי כן: לחובבי קוליות ומאגניבות.
למי לא: לבעלי אוזניים רגישות.
מה שותים: סטארופרמן מהחבית עם צ’ייסר בלאק בוש.
מה אוכלים: פלמבה (בלי להבות).
מחירים: וודקה 50-28 (ביניהן בלוודיר הפולנית האיכותית), מאלטים (75-48), בירה חבית (26-21), אוכל (45-12).
שעה שמחה: 1+1 על בירה מהחבית כל יום 21:00-19:00.
שירות: אח, ענת.
שירותים: הרצפה המצוירת הזכירה לנו שאנחנו בתל אביב של פעם.
מסך עשן: מאלתרים מאפרה, ויאללה.
טעון שיפור: אל תגזימו עם הווליום. אנחנו עדיין צריכים את האוזניים שלנו.
ערך מוסף: ליינים עם די ג’ייאים מתחלפים בשלישי, חמישי ושישי.

ברטלבי [דיזנגוף 190 תל אביב, טל’ 077-5616480, כל יום מ-19:00 עד לקוח אחרון]
 
 

מאת: אורי שביט | מתוך גיליון 212, אוקטובר 2008 - "מגלים אזורי אוכל חדשים"

 
רשימת קניות
רשימת קניות
המרת מידות
המרת מידות
טבלת קלוריות
טבלת קלוריות
הדפס מתכון
הדפס מתכון
שלח לחבר
שלח לחבר
xxx
 
פעולות אחרונות
 
 
 
תגובות
הוסף תגובה 0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.