מדבר בגילופין

 
כשהמדבר שותה
כשהמדבר שותה צילום: נמרוד הלוי
 
עודכן 13:35 26/01/2010
נמרוד הלוי

דברים שרואים משם לא רואים מכאן, כך מסתבר. נמרוד הלוי יצא לסופ"ש ארוך ב"ישרוטל פונדק רמון" כדי לגלות ששתיית בירה יכולה לעשות עוד כמה נפלאות חוץ מכרס

 
 
 
 
 

אני לא יודע מתי בפעם האחרונה הייתי במצפה רמון ואני לא בטוח שאי פעם עצרתי שם וכף רגלי דרכה על אדמת המקום, על כן הסקרנות גברה בי אף יותר, כשהוזמנתי לבלות סופ"ש ארוך על טהרת המדבר והבירה ולהתאכסן ב"ישרוטל פונדק רמון", מלון מגניב ונעים שהוא בעצם בלוק סטייל שיכוני הרכבת שהיו קו לוהט במיוחד באופנת האדריכלות בישראל של שנות החמישים.

 

אחרינו המבול

ויהי מים
ויהי מים צילום: נמרוד הלוי

אז העמסנו את עצמנו בחמישי מאוחר בערב ויצאנו דרומה לדרך חשוכה בת 190 ק"מ, שחלפה די מהר יחסית, ומיד אחרי באר שבע, על כביש 40, התחלנו לראות את השלטים המתריעים: "מים על הגשר" ו"הגשר מוצף", זכר לשטפון הנדיר שפקד את הדרום בתחילת שבוע שעבר, ואני חייב להודות שבשביל אחד כמוני, שעוקב אחרי מכ"ם העננים ומפות המשקעים באינטרנט וסופר כל מ"מ של גשם שיורד ברעד, אין תזמון יותר מושלם לרדת דרומה, מאשר בעת כזו, כשהמדבר כולו עוד ספוג במים ומתלבט מה לעשות איתם ולאן לנקז אותם, מה שאינו דבר שבשגרה.

קצת נוסטלגיה באמצע הלילה

אז הגענו באישון הליל. מצפה רמון וכל דיירי הפונדק נמו בנעימים ובחוץ החשכה הקפיאה, הכוכבים שטפו את השמים הבהירים ונצנצו ביוהרה, זה הזכיר לי את הנסיעות שהייתי עושה עם אבא שלי באירופה כשהייתי ילד, לפעמים היינו נעצרים במוטל סמוך לתחנת דלק רק כדי לעשות את הלילה, היינו נכנסים בלי לדעת איפה אנחנו נמצאים, טרוטים משעות של נסיעה, ובבוקר היינו מתעוררים לתוך נוף נפלא, שלא יכולנו להעלות על דעתנו.

כל מה שידעתי על בירה

וכך יצא שלצערי פספסנו את הרצאת הפתיחה של אביחי ממבשלת "קרלסברג", שסיפר מן הסתם על בירה, כיצד מייצרים אותה (מדגנים מולתתים), מתי התחילו לייצר אותה (לפני 8000 שנה), מה מיוחד בה (שהיא גם טעימה וגם בריאה), כיצד היא נתגלתה (במקרה), מה התהליכים שהיא עברה (ארוך מדי לסוגריים, אבל היא נרקבת ומותססת ומוסיפים לה סוכר בשביל השמרים וכישות בשביל המרירות וכו'), מה לה ולתרבויות עתיקות (המון), מה לה וליין (תרבות! תרבות!), מה לה ולנו, אנשי העת החדשה בעולם המערבי, ועוד. את כל זה אני יודע מסיפוריו המרגשים של ניב חברי, שבירה זה בדיוק ההובי שלו, והוא מבשל אותה בבית בכמויות קטנות לפי מתכונים מפורסמים, מבקבק אותה ומביא אותה לטעימות בקרב החבר'ה, כשהוא מלא בגאוות יוצר.

 

מים ובירה במכתש

בבוקר שבא מהר מדי ירדנו המכתשה, הכרנו את אדם הנהג והריינג'ר, עלינו על הג'יפ בראש שיירה של עשרה מהם ונסענו לתוך קרביו של המדבר המתייבש. כן, לא היבש, המתייבש. מסתבר שאדמת הלס אינה סופגת מים כלל. זה כמו שמוציאים למישהו את הנשמה כל כך הרבה זמן, שבסוף לא בא לו כלום. ככה לפחות דמיינתי את המדבר רוטן בטון נעלב, עכשיו? עכשיו אתם באים עם המים? איפה הייתם לפני שני מיליון שנה שאני עוד הייתי ערבה פוריה על חופו של ים? קחו את המים שלכם, לא רוצה אותם, לא צריך אותם וכמו שאתם רואים, למדתי להסתדר בלעדיהם.

 

עם ישראל חי

דברים שביצבצו במדבר
דברים שביצבצו במדבר צילום: נמרוד הלוי

המדבר היה קריר, בכל זאת סוף ינואר, והחול של המדבר היה רטוב ובחלקו בוצי ומקוואות של מים באמצע המדבר הצחיח הפסיקו להלהיב אותי אחרי כמה דקות כי היו כל כך הרבה. כל מה שלא הצליח להישטף דרך נחל הערבה אל ים המלח, נשאר לחלחל באיטיות מחרידה דרך הקרקע הקשה אל האקוויפר המדברי, וכשהבוץ של הסחף שקע בתחתית המאגרים, נותרו המים צלולים וקרים, מעשה הגליל העליון או שווייץ, לא הנגב. שם, תחת עץ, הכינו לנו בר של בירות צוננות, חטפנו פעמיים לף והלכנו רחוק מהחבורה, אני, וזה ענין של טעם אישי, לא מבין מה הטעם לצאת אל חיק הטבע עם גדוד של 70 איש שנשמעים כאילו אתה סוחב איתך את קניון גבעתיים ההומה אל כל חלקה של טבע בתולי, ובמקום ליהנות מהשקט, אתה שומע נהמה בלתי פוסקת של עם ישראל בשיא מרצו. עניין של טעם ואולי של גיל, אולי אנחנו צעירים מדי בשביל הקבוצות המאורגנות האלה, לי לפחות ה"ביחד" הזה קצת הרס לי את הגינה ואת המצברוח, אולם נותרתי חיובי.

חדש במדבר: גמלים מרקדים

כשחזרנו אל החניון, ערך לנו שגיא קופר, ממארגני האירוע, עיתונאי ומומחה בירה, הרצאה מעניינת ביותר שלוותה בטעימות של בירות בוטיק מיוחדות המיוצרות בישראל, כשברקע מבשל השף ניר דגן המתמחה בבישול לטיני, כבשה בבירה וכוסברה ופרגית בבירה וכורכום, בתנאי שטח!

יצאתי עם תובנות מרעישות, למשל שיש מבשלת בוטיק בדרום תל אביב שנקראת "לאפינג בודהה" והיא מצוינת. הידעתם? יש גם מבשלת בוטיק תל אביבית שנקראת "דנסינג קאמל" לא יודע למה לכל המבשלות יש שמות של מסיבות אסיד, אבל הבירות עצמן? אין מה לומר, טעימות ומיוחדות ומעוררות את החיך וכששותים חמישה סוגים שונים בזה אחר זה, מה לעשות, הכל נהיה מצחיק, אז מבודחים ומנופחים הידסנו חזרה אל הפונדק שכבר קראנו לו "הביתה".

 
 

אחרי במדבר, מגיע דברים

בערב היתה ארוחה ממש מצוינת על טהרת הבירה, היו שם כל מיני חיות כשרות מבושלות בבירה בשלל סגנונות, אחר כך היתה הופעה של להקת בילונגו, שמעתי שהיה מצוין, אישית, חזרתי לישון.

האמת שיש עוד המון מה לספר על סוף השבוע הזה, על נתיבי השיטפון והשלוליות בלב המדבר, על ההרצאה ששכנעה אותי שבירה זה הדבר הכי בריא בעולם, שמי שבריא צריך לשתות המון בירה בשביל לא להיות חולה, ומי שחולה? שישכח מהכל, בירה, זו התרופה של האלף השלישית , יש בה נוגדי חמצון וויטמינים והאלכוהול שבה טוב לחולי לב והיא מונעת סכרת, למרות הסוכר שבה ומונעת אוסטאופורוזיס וכל מיני מחלות שיש לי לפחות עוד 20 שנה עד שאני אתחיל להבין את משמעותן. בקיצור, נורא טרנד לשווק כל דבר כבריא וכך במחי מצגת אחת הפכה הבירה לתרופה שתציל את האנושות מכולסטרול, מחלות לב ואיידס, ניחא. אני מהמשוכנעים. בירה זה טעים קודם כל, המלון היה מפנק וכיפי והמדבר הרחוץ שנותר אחרי המבול היה בשבילי חוויה רוחנית מסעירה. אם משום מה זה עדיין לא ברור, מאוד נהנינו.

 

ויפתחו ארובות השמים:

עוד כתבות במדור סיורי אוכל
 
רשימת קניות
רשימת קניות
המרת מידות
המרת מידות
טבלת קלוריות
טבלת קלוריות
הדפס מתכון
הדפס מתכון
שלח לחבר
שלח לחבר
xxx
 
פעולות אחרונות
 
 
 
תגובות
הוסף תגובה 0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.