דור ההמשך • פרק 7

 
זמן איכות של הורה וילד במטבח המסעדה
זמן איכות של הורה וילד במטבח המסעדה צילום: מאראבו
 
עודכן 08:02 03/10/2011

את ראש השנה העביר השף יואב בר בעבודה, מה שגרם לו לעשות חשבון נפש עם עצמו ולבלות זמן איכות עם בנו, ניחשתם נכון - במטבח המסעדה. וגם: לקראת יום כיפור, למי רוצה השף להודות וממי לבקש סליחה? ויש גם משאלה לשנה הבאה ומתכון למרק קטניות לצאת הצום. אל תפספסו

 
 
 
 
 

אז איך עבר עליכם החג? בין ארוחה לארוחה? אירחתם או שהתארחתם? ויש אולי מי מבינכם שנסעו לטיול בארץ או בחו"ל? אני השנה ביליתי את החג בעבודה, כן כן בעבודה. כל שנה אני עובד בחג, או במלון או מבשל ארוחות בבתים של לקוחות, אבל תמיד עובד. לאור ביקוש הלקוחות לבוא לאכול בערב החג, החלטתי לפתוח את המסעדה לארוחת חג חגיגית.

 

ההחלטה התגלתה כלא פופולרית, לפחות לא בקרב משפחתי, חמתי והעובדים שלי, אשר קיבלו את הבשורה בקריאות שבר. את האמת אני יכול להבין אותם, ראש השנה הוא באמת חג מאד משפחתי ומאד ייחודי. אך לי, מרוב שנות עבודתי במלון, ששם דווקא בחגים עבדתי הכי קשה ובגלל שתחום התמחותי הוא לארח ולאו דווקא להתארח, ההחלטה לפתוח את המסעדה באה בקלות ובטבעיות.

 

 
יואב בר וצוות המסעדה איתם בילה את ערב ראש השנה
יואב בר וצוות המסעדה איתם בילה את ערב ראש השנה צילום : דרור כץ
 

הארוחה הייתה מדהימה. המסעדה היתה מאד חגיגית עם מפות לבנות והאורחים הגיעו זה אחר זה. הוגש תפריט טעימות ממיטב המנות של המסעדה יחד עם מנות מיוחדות לראש השנה. אמנם היו המון אנשים והיה לחוץ אבל נהנתי מאד. יש שפים שאוהבים רק לבשל ומשאירים את האירוח למנהלי המסעדה אבל אני מאד אוהב לארח, להסתובב בין האנשים, לדבר איתם, לנסות להיכנס למשפחה של כל אחד ולרגע להרגיש חלק ממנה. אני אוהב להיות גם במטבח וגם להסתובב בין הלקוחות, זה מטעין אותי, מחמם לי את הלב ונותן משמעות לכל העשייה בתוך המטבח.

 
"נסיך הכתר הסעודי" - אורי
"נסיך הכתר הסעודי" - אורי

כך  עברו להם ימי החג, סרוויס רודף סרוויס, ומעבר לגיחה קצרה לצהריים אצל אימי באופקים, לא ממש ביליתי בבית. אתם בטח שואלים את עצמכם למה אני צריך לעבוד? הרי בכל מסעדה יש צוות שאמור לעשות את העבודה, ואולי אתם צודקים אבל דווקא בגלל שהצוות שלי עובד קשה כל השנה ובחג וויתר על הסעודה בבית, הרגשתי צורך להיות איתם ולשחרר את מי שאפשר לחופשה בזמן שאני אעבוד במקומו.

 

למי שהיה קשה במיוחד עם כל עניין היעדרותי מהבית היה לבן שלי אורי, בן ה-8. כבר סיפרתי לכם בטור קודם על כך שאיני מבלה רבות בבית, אבל זה כבר היה מבחינתו קצת יותר מדי. לכן הבטחתי לו שביום שישי אקח אותו איתי לעבודה בצהריים. אורי הוא שף קטן. מדי פעם הוא מגיע איתי למסעדה ועובד במטבח, עובר ולומד את כל המחלקות. הוא מבלה איתי במטבח מאז היותו תינוק, כשאז הייתי מושיב אותו לידי ומכין לו מרק תירס שכל כך אהב.

 
 

יום שישי הגיע. קמתי, התקלחתי, התלבשתי ויצאתי מהבית. לאחר כמה דקות צלצל הטלפון. על הקו הייתה המפקדת: "הבטחת לקחת את הילד איתך ביום שישי לעבודה?". באותו רגע הבנתי שהסתבכתי קשות. גמגמתי: "כן, אבל היום מלא ,ולא כדאי, ו ... ",  נו מה ו...? פשוט פרח מזיכרוני. המפקדת ממש לא התרשמה וירתה אלי: "כמה פעמים אמרתי לך לא להבטיח לילד מה שאתה לא יכול לקיים, במיוחד שאני עכשיו צריכה להסביר לו למה לא לקחת אותו". ואז, אם השיחה לא הייתה מספיק קשה עד עכשיו, היא העבירה לי את סגן המפקדת, הבן שלי, שהודיע לי נחרצות שהוא כועס, מאד כועס, ושזה לא ייתכן שאני מבטיח לו דברים שאני לא מתכוון לקיים ושגם ככה הוא לא ראה אותי כל החופש הזה, בזמן שכל הילדים מבלים עם האבות שלהם. אני אחסוך מכם את כל השאר, אתם יכולים לתאר לעצמכם עד כמה הסתבכתי.

 

לא התכוונתי לסבך את המצב עוד יותר והודעתי לילד שביום שבת הוא משובץ לסרוויס צהריים. הילד שכבר לא ממש האמין לי ואמר בחוסר התלהבות: "כן בטח". בשבת הוא התעורר, התלבש, ונעמד לידי כמו נץ. פקחתי את עיניי, חייכתי ואמרתי : "אל תדאג, לא שכחתי, היום אתה בא איתי". בעודנו עומדים לצאת, אשתי לחשה לי: "אני מקווה שאתה שומר עליו. לא ליד האש, לא במחבתות, לא לתת לו סכין ובקיצור ...כלום". "יואב תהיה רציני", היא המשיכה, "תבין שמסעדה זה לא צחוק, אם לילד קורא משהו אתה מסתבך באופן קשה וסופי עם חמתך, שבשבילה הנכד הזה הוא נסיך הכתר הסעודי לכל הפחות, ואם היא תשמע שנתתי לך לקחת אותו למטבח לעבוד עם אש, הלך על שנינו". לקחתי את הילד וברחתי כל עוד נפשי בי לפני שאקבל עוד סט הוראות ואיומים.

 

 
אורי לקח את העבודה ברצינות גמורה
אורי לקח את העבודה ברצינות גמורה
 

הילד ואני הגענו למסעדה. התלבשנו בבגדי עבודה והוא ישר נכנס לעניינים. כמובן שהתעלמתי מהוראות המפקדת וישר הכנסתי אותו למחבתות. אורי לקח את העבודה ברצינות גמורה, הכין רטבים והקשיב להסברים על הכנת המנות. בסוף, כדי להמרות את פי המפקדת באופן סופי ומוחלט, הצבתי אותו בעמדת הגריל החמה והמסוכנת, אפילו לטבחים המנוסים. אין מאושר ממני לראות את המיני מאסטר שף שלי מתרוצץ במטבח עם עיניים בורקות, ושמחתי עוד יותר שהפעם עמדתי במילה שלי, למרות הלחץ במסעדה ובמטבח, ואפשרתי לי ולו לבלות יחד. בסוף הסרוויס, הילד כבר היה מורעב, אז ישבנו על הבר לארוחה ושיחת בנים כיפית.

 

היה לנו כל כך כיף יחד. זה גרם לי לחשוב שגם הורים שהעבודה שלהם לא נגמרת, אפילו בשבתות ובחגים, יכולים לשלב את הילדים בעבודה ולהפוך את זה לבילוי משותף מדי פעם. זה תורם לילדים לראות במה אבא או אמא שלהם עובדים ונותן להורה הזדמנות לזמן איכות עם הילדים.

 

קצת חשבון נפש

חזרנו הביתה מרוצים ושמחים אבל לא אשקר לכם, החג הזה אפשר לי לעשות חשבון נפש. אין ספק שזה לא קל. יש מקצועות שאין להם הפסקה ולהיות שף ומסעדן הוא אחד מהם. זאת הבחירה שלנו אם להמשיך או לעצור ולדעת מתי להגיד די, לדעת מהם סדרי העדיפויות שלנו בחיים ולדעת לאזן בין העבודה והמשפחה. אין ספק שלולא וויתרה אשתי היקרה, בשנים האחרונות, על קריירה לטובת המשפחה, לא בטוח שהייתי יכול לעשות את זה.

 

 
עשיתי הכל כדי למרות את פיה של "המפקדת" והצבתי אותו בגריל
עשיתי הכל כדי למרות את פיה של "המפקדת" והצבתי אותו בגריל
 

אז קצת תודות וסליחות לקראת יום כיפור הקרב ובא: תודה לצוות המטבח והמלצרים שלי שלמרות הקושי לוותר על ארוחת חג עם המשפחה, נשארו לעבוד איתי בערב ראש השנה. תודה לכל הלקוחות שלי, הוותיקים והחדשים, שבאים, אוכלים ויודעים לפרגן. תודה ענקית לאדם מיוחד שמלווה אותי כבר יותר מעשר שנים, שלומי חביב, שמנהל איתי את המסעדה, את הפקות הטלוויזיה ומה לא, תמיד נמצא שם מאחורי הקלעים, דואג וחושב על כל פרט ולא משאיר דבר ליד המקרה.

 

והכי חשוב, אני רוצה להודות למשפחה שלי שנמצאת שם מאחוריי ונותנת לי את האפשרות והחופש להתקדם ולהגשים את עצמי.

 

סליחה ממי שפגעתי בו. והחשוב מכל שאני מייחל לו הוא שמשפחתו של גלעד שליט תזכה לראות אותו השנה משוחרר ואיתנו. אני נפרד מכם הפעם עם מתכון קל לצאת הצום.

 

גמר חתימה טובה,

יואב בר

 

 

מרק קטניות, עגבניות ותפוחי אדמה

 

 
מרק מצויין לשבור איתו את הצום
מרק מצויין לשבור איתו את הצום
 

מצרכים:

1/2 כוס גרגרי חומוס מבושלים

1/2 כוס גרגרי שעועית לבנה מבושלים

2 כפות עדשים שחורות מבושלות

1 גזר קלוף חתוך וקלוף לקוביות

1 תפוח אדמה קלוף וחתוך לקוביות

1 בצל בינוני חתוך לקוביות

2 עגבניות קלופות חתוכות לקוביות

1 צרור כוסברה

1 צרור בזיליקום

מלח

פלפל שחור גרוס

1 ליטר מים מינרליים

2 כפות שמן זית

 

אופן הכנה:

  • מטגנים בסיר עמוק את הירקות בשמן זית כ-2 דקות.
  • מוסיפים את הקטניות והמים.
  • מתבלים במלח ופלפל, ומבשלים על אש נמוכה כ-45 דקות עד שעה.
  • בסוף הבישול קוצצים את עשבי התיבול לסיר ומגישים.

 

 
 
עוד כתבות במדור השף המכשף
 
רשימת קניות
רשימת קניות
המרת מידות
המרת מידות
טבלת קלוריות
טבלת קלוריות
הדפס מתכון
הדפס מתכון
שלח לחבר
שלח לחבר
xxx
 
פעולות אחרונות
 
 
 
תגובות
הוסף תגובה 0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.