לחיות בשביל לאכול

 
אלי כהן מיקימונו מכין את דג הפוגו
אלי כהן מיקימונו מכין את דג הפוגו צילום: ניב גלבוע
 
עודכן 12:53 26/02/2012

אחרי שטעם מהדג הרעיל בעולם, ניב גלבוע נזכר במסע הקולינרי שלו מסביב לעולם, מה שמביא אותו לתהות - האם הוא חי בשביל לאכול או אוכל בשביל לחיות. וגם: איך שומרים על המשקל אחרי תהליך של דיאטה. טור אישי

 
 
 
 
 

השבוע ניסיתי את דג הפוגו. מדובר בדג הרעיל בעולם שכבר מזמן רציתי לטעום. הבעיה, יש אותו רק ביפן וגם שם הוא עולה המון כסף , ובעיקר בכל שנה מתים שם עשרות בני אדם מטעויות של הטבחים שלא הצליחו לנקות היטב את הרעל שמסתתר לדג הזה בקרביים.

 

הפוגו, מתברר, מגיע מדי פעם לים התיכון. כמו המדוזות הוא נסחף בטעות לתעלת סואץ ובא לבקר אותנו באגן הים התיכון. כשלקחתי ממנו ביס, ונשארתי בחיים תודות לאלי כהן מיקימונו שניקה אותו בשבילי, התחלתי לחשוב מאיפה הצורך הזה שלי לטעום דברים חדשים, להתייחס לאוכל הפוך מהורי ומהרבה אחרים שאוכלים בשביל לחיות. האם אני חי בשביל לאכול?

 

יעקב פרי סיפר לי פעם איך במדינה כלשהי הזמינו אותו לארוחת מלכים בחסות ראש המדינה ושם הוגש לו אחר כבוד קוף חי כאשר ראשו נפתח והמוח שלו החי היה המעדן אותו הוא אמור היה לאכול, ממש סצינה מאינדיאנה ג׳ונס. הוא לא אכל. גם אני הייתי מסרב, יש גבול. אבל אכלתי כבר כריש, מדוזה, ואפילו סוג של קן ציפורים שנחשב מעדן בסין ובתאילנד.

 

כשנסעתי לעשות כתבה על ה-IHH  בתורכיה אתם יכולים לנחש לבד שהקדשתי גם הרבה זמן למצוא מקומות עם אוכל טורקי יוצא דופן. כך גם כשנסעתי לכתבות במדינות אחרות כמו קרואטיה, סרי לנקה ואפילו לפלנד. האוכל המקומי חושף כל כך הרבה דברים על מי שאוכל אותו. ממה הוא עשוי? איך מוכן, מה הטבואים שיש לגבי אוכל וההבדלים המעמדיים שמתגלים גם באוכל.

 

בין לבין מעבר לעניין האקדמי מתגלה לו פתאום טעם יוצא דופן, הברקה קולינרית, משהו שזוכרים. אין לי מושג למה אוכל הוא כזה עניין חשוב בשבילי, אבל כגודל ההנאה גם גודל התסכול כשצריך לשמור לא להפוך לעבד לאוכל ובעיקר לא  לתת לתחביב הזה לפגוע לך בבריאות.

 

כל הדיבורים האלה על אוכל רק מדגישים ומעצימים את גודל המשימה שלי. גם השבוע התאמנתי הרבה. בכל פעם רועי אברג׳יל, המאמן שלי, גיוון ושינה, אבל השבוע גם נתקלתי באימון כל כך קשה שכמעט הרמתי ידיים. בסך הכל אימון עם כדור מתנפח. אבל הזוויות שיושבים עליו ומניעים את הגוף הביאו אותי כמעט לרצון לבעוט בכדור הזה מהחלון. זה היה כל כך קשה ובעיקר אתה מרגיש שלא משנה כמה התאמנת בשלושת החודשים האחרונים הגוף עדיין חלוד, עדיין מתקשה בדברים שאולי לאחרים הם קלים יותר. אפרופו רועי, פנו אלי הרבה כדי לשאול על תרגילים שהוא עושה ובכלל על שיטות אימונים, אני מציע שתפנו אליו ישירות יש לו אתר.

 

השבוע גם נפגשתי עם עדינה בכר הדיאטנית למעקב השבועי. השומן ממשיך לרדת באחוזים וכך גם המשקל. הורדתי כבר למעלה מתשעה קילו. שזה יפה, אבל לא מקדם אותי למטרה שהצבתי לעצמי: 20 קילו ב-6 חודשים. האמת, עדינה כל הזמן אמרה לי ש-15 קילו זה גם טוב, ובכלל שמורידים לאט את הקילוגרמים העודפים כך  גם קל יותר לשמור. אבל מה עם ההתחייבות הטלוויזיונית?

 

השבוע היא התחילה כבר לתת לי טיפים לעתיד, למצב הנפלא הזה בו אהיה במשקל התקין שלי, רזה ובריא. לדבריה הפטנט בלשמור על המשקל זה להיות במעקב כל הזמן. פעם בשבוע להישקל, ואם עולים קילו, מייד חוזרים למשטר מהודק יותר. אסור לתת לקילו הזה להישאר, למרות שלא מרגישים אותו, כי אם מעלימים עין מייד יצטרפו אליו עוד כמה קילוגרמים והתוצאה ידועה מראש.


הטיפ של רועי
מרגישים שהירידה במשקל ״נתקעה״, אל תתקבעו בתכנית אימונים לאורך זמן. חשוב תמיד לגוון, גם בשביל לא לשעמם את עצמכם ולהפוך את האימון לחוויה מרגשת ונעימה. וכמובן מבחינה פיזיולוגית חשוב לשנות תרגילים ואימונים כדי לגרות את השרירים כל פעם מחדש ולהימנע מאדפטציה של הגוף לאימון המובילה בסופו של דבר לסטגנציה של התהליך.

 

חצי שנה - 20 קילו. לטורים הקודמים:

הקשיים של ההתחלה

חרדה וסיפוק נפגשים באילת

פיתויי האוכל בקפריסין

חיפוש אחר הסופגניה המושלמת

חוגג מינוס 5 קילו

עדכון מהרי האלפים המושלגים

המשקל הוא לא הכל

הרעב הוא התבלין הכי טוב שיש

שבוע של אורז ומים

לנצח את הגוף

בדרך למחוזות רחוקים וטובים

סודות מבית אמא

 

>> רוצים לעודד את ניב גלבוע? הכנסו לפייסבוק שלו

>> צפו בפרק הראשון: ניב גלבוע עולה על המשקל ופוצח בדיאטה

>> צפו בפרק השני: אופטימיות זהירה

 
עוד כתבות במדור חצי שנה - 20 קילו
 
רשימת קניות
רשימת קניות
המרת מידות
המרת מידות
טבלת קלוריות
טבלת קלוריות
הדפס מתכון
הדפס מתכון
שלח לחבר
שלח לחבר
xxx
 
פעולות אחרונות
 
 
 
תגובות
הוסף תגובה 0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.