חג האבסה שמח או: ניב גלבוע עושה סדר

 
כמויות אדירות של אוכל
כמויות אדירות של אוכל צילום: דן לב
 
עודכן 09:54 08/04/2012

הרים של אוכל, קריאה ארוכה בהגדה וטיפ מעולה שכדאי ליישם רגע לפני שמתיישבים ליד השולחן. ניב גלבוע חזר מליל הסדר עם קושיות. טור אישי

 
 
 
 
 

סלחו לי אבל מעולם לא הייתי חסיד של ארועי חגים המוניים. שנה שעברה בפסח נסעתי לחו״ל וככה חסכתי מעצמי את שפוך חמתך על הגויים, הקושיות והסיפור שתמיד לא הצליח לרגש אותי על כמה אנחנו נבחרים ומצויינים ומוקפים בטפשים גמורים.

 

בתור ילד עוד היה לזה איזשהו אפקט מרגש. לחפש אפיקומן ולקבל מתנה, לקבל בגניבה מאבא שלוק מהיין. מכל זה נותר רק האוכל. כמויות אדירות של אוכל, שאנחנו אמורים לדחוס אחרי הקריאה המשמימה.


אצלנו במשפחה גם האוכל לא משתנה עם השנים. גפילטע פיש בדרך כלל קנוי. השנה אפילו לא הסתירו את הצנצנות. מרק עוף עם קניידלך. ואז דג סלמון עוף עם תפוחי אדמה וקציצות בשר. היינו שישה עשר איש והיה אוכל שהיה מספיק לחמישים. השאריות שנשארו אחר כך יכלו להספיק לעוד עשר משפחות בשולחן הסדר. כל הרעיון הזה של דחיסה ודחיסה בליווי כוסות יין (היין אצלנו היה משובח השנה) הוא פשוט לא טבעי, לא בריא וממש לא מובן לי.

 

בכלל יש הרבה דברים בחג הזה שלא מובנים לי. למשל קמח פסח תופח. האם המפתחים שכחו מה המשמעות של אכילת מצה? מרוב האבסה מטורפת גם נשכחה הסיבה למה חוגגים את החג. איך רבנים נתנו לזה היתר כשרותי? האם גם הם כבר לא קוראים בהגדה אלא ממלמלים בע״פ את השפה הנשכחת? מצה לא תופחת. נקודה. היא רק משמינה ולא ממש טעימה.


בכלל החגים שלנו עמוסי אוכל לא בריא. חישבו על הלביבות, הסופגניות, אזני המן. בראש השנה גם אוכלים עד אובדן הכרה. אוכל, אוכל, אוכל. מה גרמה לנו ההיסטוריה כדי שנחגוג על אוכל בכמויות ענק?

 

בישראל, כשחושבים על זה, גם המנות המוגשות במסעדות הן ענקיות. בלי שום קשר לחגים. רק בארצות הברית, ארץ האוביסים (שמני העל) חוויתי מנות כאלה. באירופה, ברוסיה, בהודו ובעוד מדינות שהייתי בהן, המנות סבירות, משאירות אותך שבע במידה ולא מפוצץ.

 

דוגמא משעשעת סיפרו לי באמורה מיו האיטלקית באבן גבירול. סוזנה, הבעלים, הראתה לי מכשיר עץ עם ארבעה חורים בגדלים שונים. הוא נקרא מד ספגטי. עם מעבירים בחורים את המקרוני יודעים איזו כמות להגיש. החור הקטן נועד לאדם אחד והכי גדול למנה משפחתית לארבעה אנשים. ככה זה באיטליה. נחשו איזו כמות מקבל סועד אחד בישראל? ניחשתם נכון - לפי החור הכי גדול, כמו משפחה של ארבעה אנשים באיטליה. ויותר גרוע, אם נשב במסעדה ונקבל מנה לאדם כמו באיטליה, נרגיש מרומים לא פחות.

 

את ליל הסדר עברתי בשלום. בעיקר בגלל שבאתי לא רעב. שעתיים לפני הארוחה אכלתי 2 פרוסות לחם קל עם קוטג׳. ככה כשכבר הגיע האוכל וכולם היו רעבים, בגלל הקריאה הארוכה בהגדה שקודמת לאוכל, אני יכולתי להיות בררן, לאכול מעט ולוותר על מנות שלא אהבתי. הארוחה נמשכה ונמשכה. אחרי זה המשיכה הקריאה בהגדה, שכולם שרדו אותה רק בזכות העוגות ועוגיות הפסח המשמינות. תסכימו איתי שקוקוס ובוטנים זה טעם נפלא. אני השנה החלטתי לא לטעום אותן. אולי בשנה הבאה.

 

הטיפ של עדינה
אני חושב שהפעם זה באמת אחד הטיפים הטובים שיש. לקרוא וליישם לפני כל ארוחה חגיגית. אם תעשו פעילות גופנית (אופניים, הליכה) שעתיים לפני הארוחה, הגוף שלכם ישמין פחות מהארוחה. חילוף החומרים יהיה מהיר יותר והגוף ישרוף את השומנים בצורה טובה יותר. פטנט אמיתי.

 

חצי שנה - 20 קילו. טור אישי:

סודות מבית אמא

לחיות בשביל לאכול

בדרך לתערוכת היין

דיווח מתערוכת היין

הולך נגד הרוח

טייס ליום אחד

אתם שאלתם - ניב גלבוע עונה

 

>> רוצים לעודד את ניב גלבוע? הכנסו לפייסבוק שלו

>> צפו בפרק הראשון: ניב גלבוע עולה על המשקל ופוצח בדיאטה

>> צפו בפרק השני: אופטימיות זהירה

>> צפו בפרק השלישי: נא להדק חגורות • ניב גלבוע יורד בגדול

 

 
עוד כתבות במדור חצי שנה - 20 קילו
 
רשימת קניות
רשימת קניות
המרת מידות
המרת מידות
טבלת קלוריות
טבלת קלוריות
הדפס מתכון
הדפס מתכון
שלח לחבר
שלח לחבר
xxx
 
פעולות אחרונות
 
 
 
תגובות
הוסף תגובה 0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.